תכונה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תְּכוּנָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תכונה
הגייה* tkhuna
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ת־כ־ן
דרך תצורה משקל קְטוּלָה
נטיות ר׳ תְּכוּנוֹת, תְּכוּנַת־, תְּכוּנוֹת־
  1. מאפיין של אדם או של דבר המלמד על טיבו וסגולותיו הפנימיים או החיצוניים, הנסתרים או הגלויים.
    • ”מה שאנו קוראים בשם "חוצפה" הוא על הרוב לא תכונה רעה מקורית, הבאה עם האדם משעת יצירתו, אלא מדה המתפתחת אחרי כן מתוך אמונה נפרזה של אדם בערכו, בכחו, באמתות דעותיו וכו'. “ (בעקבות משיחא, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
    • "התכונה של הברזל היא שהוא קשה, והתכונה של הספוג היא שהוא רך". (רוביק רוזנטל, "תכונה". ‏הזירה הלשונית‏, 28/10/14)
    • לאדם אימפולסיבי יש תכונה שלילית של התנהגות הנשלטת על־ידי דחפים מתפרצים.
    • לצמחים יש תכונה המאפשרת את הפיכת אור־השמש לאנרגיה ולתרכובות אורגניות.
    • במדעי ההתנהגות קיים ויכוח עתיק־יומין בשאלה, האם אופיו של אדם הוא תכונה נרכשת או תכונה מוּרֶשֶת. (ראו: "למידע נוסף" להלן).
  2. לשון ימי הביניים [ארכאי] מדע החוקר את תנועתם, והתהוותם של גרמי השמים, והיקום בכלל.
    • ”וְכַאֲשֶׁר תַּרְחִיק הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהָאָרֶץ כַּדּוּרִית, וְשֶׁהִיא חֵלֶק אֶחָד מִמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ מֵעִגּוּל הַשֶּׁמֶשׁ, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּמוֹפְתֵי הַתְּכוּנָה.“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק מט)

גיזרון[עריכה]

  1. מהמילה תֹּכֶן. מקור המילה "תכונה" הוא מלשון המקרא, אך משמעות המילה במקרא שונה מהמשמעויות אשר בשימוש כיום. למשל בפסוק ”צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו“ (יחזקאל מג, פסוק יא) ניתן להבין מההקשר כי "תכונתו" פירושה "תוכניתו". וכן בפסוק ”בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה“ (נחום ב, פסוק י) "תכונה" היא במשמעות של אוֹצָר או עושר. [1]
  2. נגזר מהמילה "תִּכֵּן" בפסוק ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן“ (ישעיהו מ, פסוק יב)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

1

2

תרגום[עריכה]

1

מידע נוסף[עריכה]

הַצֶּרֶף "תכונה מוּרֶשֶׁת" (hereditary characteristic) ומקבילו "תכונה נרכשת" (acquired characteristic) הם מונחים בין־תחומיים. כיוון שכך, זכו מונחים אלה לחלופות עבריות שונות במילונים השונים של האקדמיה ללשון העברית, ולעתים קיבלו חלופה עברית מחוץ לכותלי האקדמיה.
"תכונה מוּרֶשֶׁת" שאושר לאחרונה ב-2015 [2] גאל משממונו את "תכונה מוּרשת" משנת 1942. [3] אותו מונח עצמו נקרא "תכונה תורשתית" ב-1987 [4]. גלגולים נוספים בשימוש הציבור הם: תכונה גנטית, תכונה נוֹרשת, תכונה מוּלדת.
הצרף "תכונה נרכשת" (שאושר במקביל ל"תכונה מורשת" ב-2015) כבר אושר בשם זה ב-2009 [5], אולם ב-1942 וב-1987 זכה לחלופה העברית "תכונה נקנית".

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תכונה (אישיות)
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תכונה (פילוסופיה)
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גנטיקה של תכונות מורכבות
  • רוביק רוזנטל, "תכונה", הזירה הלשונית

תְּכוּנָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תכונה
הגייה* tkhuna
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ו־ן
דרך תצורה משקל תְּקוּלָה
נטיות ר׳ תְּכוּנוֹת, תְּכוּנַת־, תְּכוּנוֹת־
  1. עברית חדשה התרגשות והמולה לקראת אירוע מיוחד או חגיגי החורג משגרת היום־יום.
    • ”אכן גדולה היתה התכונה והכבודה והתפארת וכל המראה אשר נראה על פני חוץ ברחוב העיר ביום הקבץ חברת הרצענים כלם יחד לעשות חג .“ (הרוח מעתיק צינים מפתחי הבתים, מאת ה. אנדרסן, בפרויקט בן יהודה)
    • לקראת ביקורו של האפיפיור בארץ מורגשת תכונה רבה במשרד החוץ.
    • ככל שהחג הולך ומתקרב, יש תכונה הולכת וגוברת בשווקים ובקניונים.

גיזרון[עריכה]

  • מהשורש כ־ו־ן. התכונה לקראת דבר-מה קשורה ב"הכנות", ב"התכוננות", ב"מוכנות" וב"כוננות" - כל אלה נגזרות מאותו שורש.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. אברהם אבן־שושן, המילון החדש, הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1989
  2. מילון מונחי הסוציולוגיה, תשע"ו (הקדמה) משנת 2015, מאגר המונחים, האקדמיה ללשון העברית
  3. מילון מונחי הפסיכולוגיה, תש"ב - תשי"ט (הקדמה) משנת 1942, מאגר המונחים, האקדמיה ללשון העברית
  4. מילון מונחי הדמוגרפיה, תשמ"ז (הקדמה) משנת 1987, מאגר המונחים, האקדמיה ללשון העברית
  5. מילון מונחי הביולוגיה כללית, תשס"ט (הקדמה) משנת 2009, מאגר המונחים, האקדמיה ללשון העברית