סחב
מראה
סָחַב
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סחב |
שורש וגזרה | ס־ח־ב |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא משך אחריו דבר כבד כשהוא אינו נישא באויר.
- ” וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל עַד אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא שָׁם גַּם צְרוֹר“ (שמואל ב׳ יז, פסוק יג)
- ”קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם“ (ירמיהו כב, פסוק יט)
- שנים סוחב איתך רגשות אשם.
- הוא סחב אותי עשרים שנה עם ההבטחות היפות שלו.
- [סלנג] לקח בחשאי.
- נערי הרחוב היו מחכים לחוסר תשומת לבו וסוחבים לחמניה או שתיים.
- (מוזיקה) [סלנג] זמר משך צליל לאורך זמן
גיזרון
[עריכה]- מן המקרא
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- (1) אנגלית : carry