מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
תרמיל
|
| הגייה* |
tarmil
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־מ־ל
|
| דרך תצורה |
משקל תַּקְטִיל
|
| נטיות |
ר׳ תַּרְמִילִים; ס"ר תַּרְמִילֵי־
|
תרמיל של אפונה פתוח (2)
- תיק המיועד להולכי רגל על מנת שיוכלו לשאת בו את חפציהם.
- ”תַּרְמֵיל שֶׁנִּפְחַת, הַכִּיס שֶׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא, וְאֵינוּ חִבּוּר לוֹ.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יט, משנה ח)
- ”אין הסומא יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו“ (בבלי, מסכת ביצה – דף כה, עמוד ב)
- "קח מקל, קח תרמיל, / בוא איתי אל הגליל. / בוא איתי ביום אביב, / נהלך סביב, סביב." (בוא איתי אל הגליל, מאת אהוד מנור)
- "תלינו עליו פעמון ואוכף / את כל תרמילינו הנחנו עליו" (הטיול הגדול, מאת נעמי שמר)
- [בוטניקה] נרתיק זרעים בצמחים מסדרת הקטניות וממשפחת המצליבים.
- גופיף חלול המכיל אבק שרפה או חומר כימי נפיץ כלשהו לשימוש בכלי נשק.
- לשון חז"ל מארמית: תַּרְמִילָא וגם תּוּרְמֵל.
