תמיר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תָּמִיר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תמיר |
| הגייה* | tamir |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ת־מ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | נ׳ תְּמִירָה ר׳ תְּמִירִים תְּמִירוֹת |
- עברית חדשה אדם: גבוה באופן מרשים.
- הוא הסתכל בבתו והנה היא כבר נערה תמירה ודקת־גו. "כמה בגרה"- חשב לעצמו.
- ההתקוטטות פסקה באחת כשדמותו התמירה של המפקד נראתה בפתח.
גיזרון[עריכה]
- בלשון אמורית, 'דִימרוּם' ḏimrum בהוראה כללית פרוטקשן (הגנה), ובלשון אוגריתית הצטמצמה להוראת - 'ד'מר' ḏmr בהוראת - 'מבצר' [1].
- מן תמר -עץ התמר. זקוף ומתנשא כמותו.
מידע נוסף[עריכה]
- בחלק מהגרסאות לתלמוד המילה מופיעה כשם למום גופני (מי שאין לו זיפי ריסים בעיניו) ”הזדיר והלופין והתמיר; זויר - דמזור עיניה, לופין - דנפישין זיפיה, תמיר - שתמו זיפין. והני גבי מומין תנו להו“ (בבלי, מסכת בכורות – דף מד, עמוד א)
ניגודים[עריכה]
גם
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 284 : ḏmr