מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב .
הסיבה לכך: אחת ההגדרות בערך שייכת לצירוף המכיל את הערך, ולא לערך עצמו . אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
הִבִּיעַ דְּבַר־מָה בְּאֶמְצָעוּת הַדִּבּוּר, הֵפִיק קוֹל מִפִּיו.
”פִּי־צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה; וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט.“ (תהלים לז , פסוק ל )
”כִּי־אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי; וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע.“ (משלי ח , פסוק ז )
לשון המקרא (ב־) חָשׁב עַל, דַּעְתּוֹ עָסְקָה בְּ־.
”לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה...“ (יהושע א , פסוק ח )
”וְהָגִיתִי בְכָל־פָּעֳלֶךָ; וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.“ (תהלים עז , פסוק יג )
לשון המקרא הִשְׁמִיעַ אֶת הֶמְיַת הַיּוֹנָה אוֹ אֶת נַהֲמַת הָאֲרִי .
”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל־טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם...“ (ישעיהו לא , פסוק ד )
”נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ, וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה ...“ (ישעיהו נט , פסוק יא )
לשון המקרא גָּרַם שֶיִּׁתְרַחֵק, גֵּרַשׁ.
”הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף; וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי.“ (משלי כה , פסוק ד )
השורש ה־ג־י/ה הנו שורש מקראי.
4. שורש שונה נמצא במקרא 3 פעמים מוכר בבנין הופעל: ”הֹגָה מִן הַמְסִלָּה“ (שמואל ב׳ כ , פסוק יג ) .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הגה
הגייה * he ge
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ג־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ס"י: הֶגֶה-, שלי: הֶגְיִי; ר': הֲגָיִים וגם הֲגָאִים, ס"ר: הֲגָיֵי- וגם הֲגָאֵי
קול או צליל המופק מהפה.
”שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ; וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא.“ (איוב לז , פסוק ב )
בהשאלה: [דקדוק ] צְלִיל מְסֻיָּם הַמּוּפָק מֵאֶחָד מֵחֶלְקֵי הַפֶּה וְהוּא מְסֻמָּן בְּעֶזְרַת אוֹת אוֹ שְׁתַּיִם (דיגרף ).
ההגה "צ" הקיים בעברית, אינו קיים באנגלית.
לשון המקרא קוֹל אֲנָחָה.
”וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי, וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר; וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים, וָהֶגֶה וָהִי.“ (יחזקאל ב , פסוק י )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הגה
הגייה * he ge
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ג־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ס"י: הֶגֶה־, שלי: הֶגְיִי; ר': הֲגָיִים וגם הֲגָאִים, ס"ר: הֲגָיֵי־ וגם הֲגָאֵי־
הגה של מכונית
גלגל הגה בספינה
לשון ימי הביניים שם כללי למנגנון בכלי שיט , בכלי רכב או בכלי טיס באמצעותו משנים את כיוון תנועתו .
"כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח / בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח" ("כי הנה כחומר" , באתר הפיוט והתפילה)
”אָרְחוֹת־אֵיד וּבַלְהוֹת רֶגַע – / שְׁקֹד, נֶהָג, עַל־יַד הַהֶגֶה! “ (הַמְּכוֹנִית , מאת חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
"לכן נהוג לאסוף את כל המפרשים, לקשור את ההגה כשהוא נוטה לצד החסוי מהרוח, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום." (הרמן מלוויל , מובי דיק, פרק 66)
עברית חדשה (ימאות ) כל ההגה שמאלה! / כל ההגה ימינה! : הפקודה להגאי לסובב את גלגל ההגה או לדחוף את ידית ההגה עד הסוף. במצב זה פונה הספינה בזווית החדה ביותר האפשרית שמאלה או ימינה.
"'שמאלה, כל ההגה שמאלה!' שאג החובל השני, וזינק אל הירכתיים." (ג'ק לונדון , שוט מערבה. מאנגלית: נמרוד אשל )
על פי הפועל המקראי ”הֹגָה מִן הַמְסִלָּה“ (שמואל ב׳ כ , פסוק יג ) – הסיט. דבר אחר, גזירה לאחור מן הוגין שבלשון חז"ל.
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: הַשְׂמֵאל כָּל הַהֶגֶה!, הַשְׂמֵאל כֻּלּוֹ!; "הַיְמֵן כָּל הַהֶגֶה!, הַיְמֵן כֻּלּוֹ!".
ערך בוויקיפדיה:
הגה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
הגאים