לדלג לתוכן

הגה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: [1], הֹגָה, (צמח) הִגֵה (צמח).

הָגָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הגה
שורש וגזרה ה־ג־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הִבִּיעַ דְּבַר־מָה בְּאֶמְצָעוּת הַדִּבּוּר, הֵפִיק קוֹל מִפִּיו.
    • ”פִּי־צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה; וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט.“ (תהלים לז, פסוק ל)
    • ”כִּי־אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי; וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע.“ (משלי ח, פסוק ז)
  2. לשון המקרא (ב־) חָשׁב עַל, דַּעְתּוֹ עָסְקָה בְּ־.
    • ”לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה...“ (יהושע א, פסוק ח)
    • וְהָגִיתִי בְכָל־פָּעֳלֶךָ; וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.“ (תהלים עז, פסוק יג)
  3. לשון המקרא הִשְׁמִיעַ אֶת הֶמְיַת הַיּוֹנָה אוֹ אֶת נַהֲמַת הָאֲרִי.
    • ”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל־טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם...“ (ישעיהו לא, פסוק ד)
    • ”נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ, וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה...“ (ישעיהו נט, פסוק יא)
  4. לשון המקרא גָּרַם שֶיִּׁתְרַחֵק, גֵּרַשׁ.
    • הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף; וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי.“ (משלי כה, פסוק ד)

גיזרון

[עריכה]
  • השורש ה־ג־י/ה הנו שורש מקראי.
 4. שורש שונה נמצא במקרא 3 פעמים מוכר בבנין הופעל: הֹגָה מִן הַמְסִלָּה“ (שמואל ב׳ כ, פסוק יג).

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

הֶגֶה א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הגה
הגייה* hege
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ג־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ס"י: הֶגֶה-, שלי: הֶגְיִי; ר': הֲגָיִים וגם הֲגָאִים, ס"ר: הֲגָיֵי- וגם הֲגָאֵי
  1. קול או צליל המופק מהפה.
    • ”שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ; וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא.“ (איוב לז, פסוק ב)
  2. בהשאלה: [דקדוק] צְלִיל מְסֻיָּם הַמּוּפָק מֵאֶחָד מֵחֶלְקֵי הַפֶּה וְהוּא מְסֻמָּן בְּעֶזְרַת אוֹת.
    • ההגה "צ" הקיים בעברית, אינו קיים באנגלית.
  3. לשון המקרא קוֹל אֲנָחָה.
    • ”וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי, וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר; וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים, וָהֶגֶה וָהִי.“ (יחזקאל ב, פסוק י)

גיזרון

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: הגה (פונטיקה)

הֶגֶה ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הגה
הגייה* hege
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ג־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ס"י: הֶגֶה־, שלי: הֶגְיִי; ר': הֲגָיִים וגם הֲגָאִים, ס"ר: הֲגָיֵי־ וגם הֲגָאֵי־
הגה של מכונית
גלגל הגה בספינה
  1. לשון ימי הביניים שם כללי למנגנון בכלי שיט, בכלי רכב או בכלי טיס באמצעותו משנים את כיוון תנועתו.
    • "כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח / בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח" ("כי הנה כחומר", באתר הפיוט והתפילה)
    • ”אָרְחוֹת־אֵיד וּבַלְהוֹת רֶגַע – / שְׁקֹד, נֶהָג, עַל־יַד הַהֶגֶה! (הַמְּכוֹנִית, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • "לכן נהוג לאסוף את כל המפרשים, לקשור את ההגה כשהוא נוטה לצד החסוי מהרוח, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 66)
  2. עברית חדשה (ימאות) כל ההגה שמאלה! / כל ההגה ימינה!: הפקודה להגאי לסובב את גלגל ההגה או לדחוף את ידית ההגה עד הסוף. במצב זה פונה הספינה בזווית החדה ביותר האפשרית שמאלה או ימינה.
    • "'שמאלה, כל ההגה שמאלה!' שאג החובל השני, וזינק אל הירכתיים." (ג'ק לונדון, שוט מערבה. מאנגלית: נמרוד אשל)

גיזרון

[עריכה]
  • על פי הפועל המקראי הֹגָה מִן הַמְסִלָּה“ (שמואל ב׳ כ, פסוק יג) – הסיט. דבר אחר, גזירה לאחור מן הוגין שבלשון חז"ל.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: הַשְׂמֵאל כָּל הַהֶגֶה!, הַשְׂמֵאל כֻּלּוֹ!; "הַיְמֵן כָּל הַהֶגֶה!, הַיְמֵן כֻּלּוֹ!".

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   כלי ההיגוי בספינה
   פקודות להגאי

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: הגה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הגאים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלגלי הגה בספינות