סב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סַב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סב
שורש וגזרה ס־ב־ב א, גזרת הכפולים
בניין פָּעַל (קַל)
הנפשה של כדור הארץ סב על צירו
  1. נָע בִּתְנוּעוֹת מַעְגָּלִיּוֹת.
  2. לשון המקרא הִקִּיף.
    • ”וְהָעַמּוּדִים, שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמֻּד הָאֶחָד, וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יְסֻבֶּנּוּ...“ (ירמיהו נב, פסוק כא)
    • ”רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה“ (דברים ב, פסוק ג')
    • ”וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם, עִבְרוּ וְסֹבּוּ אֶת הָעִיר...“ (יהושוע ו, פסוק ז)
  3. לשון המקרא סָר, פָּנָה לְעֵבֶר-.
    • ”וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ; וַיִּסֹּב דָּוִיד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק מג)
    • ”וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי, וַיָּבֹא אֲלֵהֶם, וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם; וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם, סֹב אֶל אַחֲרָי“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יט)
  4. גָּרַם לְ-.
    • ”וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת-יְהוֹשָׁפָט, וְהֵמָּה אָמְרוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא, וַיָּסֹבּוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם...“ (דברי הימים ב׳ יח, פסוק לא)
  5. לשון המקרא חָשַׁב, הָגָה בְּמוֹחוֹ.
    • סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר, וּבַקֵּשׁ חָכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן...“ (קהלת ז, פסוק כה)
  6. לשון המקרא שׁוֹטֵט, הָלַךְ אָנֶה וָאָנָה.
    • ”מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי...“ (שיר השירים ה, פסוק ז)
    • ”שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן-הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב“ (בראשית ב, פסוק יא)
  7. נִתְיַשֵּׁב לִסְעֹד בַּשֻּׁלְחָן כבן חורין,כשווה בין שווים [1] .
    • ”...וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ, כִּי לֹא נָסֹב עַד-בֹּאוֹ פֹה“ (שמואל א׳ טז, פסוק יא)
    • ”עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה, לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב (משנה, מסכת פסחיםפרק י, משנה א)

גיזרון[עריכה]

  • (6) אונקלוס מתרגם מקיף בפסוק "שם האחד פישון" שבבראשית.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

למשמעות (1):


השורש סבב א

השורש ס־ב־ב א הוא שורש מגזרת ע"ע.

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־ב־ב א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סַב סַב יִסֹּב או יָסֹב סֹב לָסֹב
נִפְעַל נָסַב נָסָב יִסַּב הִסֵּב לְהִסֵּב או לְהִסַּב
הִפְעִיל הֵסֵב מֵסֵב יָסֵב הָסֵב לְהָסֵב או לְהַסֵּב
הֻפְעַל הוּסַב מוּסָב יוּסַב -אין- -אין-
פִּעֵל סוֹבֵב מְסוֹבֵב יְסוֹבֵב סוֹבֵב לְסוֹבֵב
פֻּעַל סוֹבַב מְסוֹבָב יְסוֹבַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתּוֹבֵב מִסְתּוֹבֵב יִסְתּוֹבֵב הִסְתּוֹבֵב לְהִסְתּוֹבֵב

הערות[עריכה]

  • בבניין נפעל, בזמן עתיד מדבר, א' של אית"ן מנוקדת בסגול או בחיריק: אֶסַּב או אִסַּב.
  • המטה בבניין נפעל לפי נָסֹב-שוגה.
  • שם הפועל בבניין נפעל– לְהִסֵּב או לְהִסַּב או לְהִסֹּב.
  • בבניין הפעיל, בצורות העתיד, הציווי והמקור, מותרת גם הנטייה כבמקורות- בהידגש הסמ"ך ובה"א פתוחה, דהיינו: אַסֵּב, תַּסֵּבִּי; הַסֵּבּוּ הַסֵּב; לְהַסֵּב וכיוצא באלה.
  • בבניין הופעל, בכל הצורות ובכל הזמנים, מותרת הנטייה בהידגש הסמ"ך ובה"א מקובצת, דהיינו: הֻסַּב, הֻסַּבּוּ; מֻסַּבָּה; תֻּסַּבֶּינָה, אֻסַּב וכיוצא באלה.
  • בצורת הנוכחות והנסתרות בעתיד ובציווי של פועלי ע"ע: פה"פ יכולה להינקד בקיבוץ ואחריה (עה"פ) בסגול, או בחולם ואחריה (עה"פ) שוואית; תְּסֻבֶּינָה או תָּסֹבְנָה, סֻבֶּינָה או סֹבְנָה וכו'...
  • בזמן הֶעתיד השורש ס-ב-ב ניטה בבניין פעל גם על דרך החיריק והדגש; יִסְּבוּ (על דרך "יִקְּדוּ" שבמקרא), תִּסֹּב, אֶסֹּב, נִסֹּב וכולי.

(כללי האקדמיה בנטיית הפועל, גזרות עו"י וע"ע )

ראו גם[עריכה]

סָב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סב
הגייה* Sav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ו־ב
דרך תצורה
נטיות נ׳ סָבָה, סָבַת־; ר׳ סָבִים, סָבֵי־; נ"ר סָבוֹת; סַב־
  1. לשון חז"ל אֲבי האב או האֵם.
  2. לשון חז"ל אדם בא בימים.

גזרון[עריכה]

  • אוגריתית שַֹבּ 𐎌𐎁 בהוראת איש זקן. השוו שיבה

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

למשמעות (1);

למשמעות (2);

ניגודים[עריכה]

למשמעות (2);

תרגום[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. המסובין סבים אל השולחן בנגוד לעבדים ונשים שבתקופה הרומית אכלו בישיבה זקופה שאינה נינוחה