הברה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הֲבָרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הברה
הגייה* havara
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ר־ר
דרך תצורה משקל הַקְטָלָה
נטיות ר׳ הֲבָרוֹת נ"י הֲבָרַת־ הֲבָרָתוֹ הֲבָרָתָהּ
  1. לשון חז"ל רק בנסמך לקול: קול עמום, הד.
    • ”התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא“ (משנה, מסכת ראש השנהפרק ג, משנה ז)
    • ”מיקירי ירושלים לא היו ישנין כל הלילה, כדי שישמע כהן גדול קול הברה, ולא תהא שינה חוטפתו“ (בבלי, מסכת יומאדף יט, עמוד ב)
    • תצלנה שתי אזניו: ר"ל שמרוב התרועה וההפעלות שיקרה לו מזאת השמועה הרעה ידמה לו שיהי' קול הברה באזניו רלב"ג מלכים ב פרק כא
    • ריאה שיש לה קול הברה בשעה שנופחין אותה, בקיץ מניחין אותה בספל מים קרים ובחורף במים חמין ונופחין בה פסיקתא זוטרתא פרשת שמיני דף ל עמוד ב
  2. בהשאלה: שמועה לא ודאית.
    • ”לא ששמעו קול הברה, אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרים פלונית מתקדשת היום“ (בבלי, מסכת גיטיןדף פט, עמוד א)
    • ”רבי ינאי היה יושב ודורש בפתח עירו, ראה נחש מרתיע ובא.. מיד נפלה הברה בעיר פלוני, בן פלוני נשכו נחש ומת“ (בראשית רבה, פרשה י, סימן ז)
  3. לשון ימי הביניים צליל בסיסי בדיבור ללא משמעות מורכבת.
    • ועל אלו הד' אית ד' אותיות הנזכרים לעילא והם מתעלין על אלו ד' גופים שהזכרנו ונקראים נקודות. כי בהברת י' אי. ובהברה ה' אה. ובהברת ו' או. ובהברת ה' אה זוהר חדש מגילת רות דף מא ע"ב
    • וימש: כמו ויאמש יש לנו תיבות הרבה חסרות אל"ף לפי שאין הברת האל"ף נכרת כל כך אין הכתוב מקפיד על חסרונה רש"י שמות פרק י
  4. בסיס ההגייה שבמרכזו תנועה והיא מוקפת עיצורים.
    • הברה פתוחה מסתיימת בתנועה ואילו הברה סגורה מסתיימת בעיצור. הן ההברה הסגורה, והן הברה בעלת תנועה ארוכה, כבדות הן.
    • במילה מַתִּתְיָהוּ יש 4 הברות מַ-תִּתְ-יָ-הוּ.
  5. [עממי] בצירופים שונים: צורת ביטוי והגיית עיצורי השפה.
    • הוא מתפלל בהברה תימנית.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל מארמית הברה-קול.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצונייים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: הברה

הִבְרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ב־ר־י/ה
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא סיפק מזון; האכיל לאדם בחולשתו רעב או עייף. בפרט: הכין סעודה ראשונה לאבל אחר קבורת קרובו.
  2. לשון חז"ל חיזק גוף חלש. דאג לבריאותו.

גיזרון[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: הבראה


השורש ברה

קטגוריה:ברה (שורש)

  1. רד"ק ע"פ סנהדרין כ ע"א. גם בילקוט שמעוני במקום. (ויש שיטה שהחילוף הוא בין "לברות" ל"להברות"). אך בגירסאות התנ"ך שביידינו לא נמצא ניסוח זה.