”מיקירי ירושלים לא היו ישנין כל הלילה, כדי שישמע כהן גדול קול הברה, ולא תהא שינה חוטפתו“ (בבלי, מסכת יומא – דף יט, עמוד ב)
תצלנה שתי אזניו: ר"ל שמרוב התרועה וההפעלות שיקרה לו מזאת השמועה הרעה ידמה לו שיהי' קול הברה באזניו רלב"ג מלכים ב פרק כא
ריאה שיש לה קול הברה בשעה שנופחין אותה, בקיץ מניחין אותה בספל מים קרים ובחורף במים חמין ונופחין בה פסיקתא זוטרתא פרשת שמיני דף ל עמוד ב
בהשאלה: שמועה לא ודאית.
”לא ששמעו קול הברה, אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרים פלונית מתקדשת היום“ (בבלי, מסכת גיטין – דף פט, עמוד א)
”רבי ינאי היה יושב ודורש בפתח עירו, ראה נחש מרתיע ובא.. מיד נפלה הברה בעיר פלוני, בן פלוני נשכו נחש ומת“ (בראשית רבה, פרשה י, סימן ז)
לשון ימי הביניים צליל בסיסי בדיבור ללא משמעות מורכבת.
ועל אלו הד' אית ד' אותיות הנזכרים לעילא והם מתעלין על אלו ד' גופים שהזכרנו ונקראים נקודות. כי בהברת י' אי. ובהברה ה' אה. ובהברת ו' או. ובהברת ה' אה זוהר חדש מגילת רות דף מא ע"ב
וימש: כמו ויאמש יש לנו תיבות הרבה חסרות אל"ף לפי שאין הברת האל"ף נכרת כל כך אין הכתוב מקפיד על חסרונה רש"י שמות פרק י
ערך בוויקיפדיה: הברה