מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | צליל |
הגייה* | tslil |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ל־ל ג |
דרך תצורה | משקל קְטִיל |
נטיות | ר׳ צְלִילִים, צְלִילִי־ |
- גון־קול
- לשון ימי הביניים מערבית: صليل (צַלִיל) – נקישה
 ערך בוויקיפדיה: צליל |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | צליל |
הגייה* | tslil |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ צְלִילִים, ס"ר צְלִילִי־ |
- לשון המקרא פת אפויה על גחלים.
- ”הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן.“ (שופטים ז, פסוק יג)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
- על פי תרגום יונתן ”חֲרַר דִלְחֵם שְׂעוֹרִין“ (יונתן על שופטים ז – פסוק יג) אך לא ברור מה היא מלה זאת (מה גם שהכתיב הוא "צלול").
- רד"ק: שמע רעש לחם שעורים שהיה מתהפך במחנה מדין. ובאמרו לחם שעורים נראה כי שמע וראה אותו, או יהיה מן צלי אש שרשו צ־ל־י/ה.