מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | צליל |
| הגייה* | tslil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ל־ל ג |
| דרך תצורה | משקל קְטִיל |
| נטיות | ר׳ צְלִילִים, צְלִילִי־ |
- גון־קול
- לשון ימי הביניים מערבית: صليل (צַלִיל) – נקישה
 ערך בוויקיפדיה: צליל |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | צליל |
| הגייה* | tslil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ צְלִילִים, ס"ר צְלִילִי־ |
- לשון המקרא פת אפויה על גחלים.
- ”הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן.“ (שופטים ז, פסוק יג)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
- על פי תרגום יונתן ”חֲרַר דִלְחֵם שְׂעוֹרִין“ (יונתן על שופטים ז – פסוק יג) אך לא ברור מה היא מלה זאת (מה גם שהכתיב הוא "צלול").
- רד"ק: שמע רעש לחם שעורים שהיה מתהפך במחנה מדין. ובאמרו לחם שעורים נראה כי שמע וראה אותו, או יהיה מן צלי אש שרשו צ־ל־י/ה.
ערך בוויקיפדיה: צליל