נהם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נָהַם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נהם
שורש וגזרה נ־ה־ם, שלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. השמיע נהמה. השמיע קול רעש.

ראו גם[עריכה]


השורש נהם

השורש נ־ה־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ה־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָהַם נוֹהֵם יִנְהַם נְהַם לִנְהֹם
נִפְעַל
הִפְעִיל הִנְהִים מַנְהִים יַנְהִים הַנְהֵם לְהַנְהִים
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל נִהֵם מְנַהֵם יְנַהֵם נַהֵם לְנַהֵם
פֻּעַל נֹהַם מְנֹהָם יְנֹהַם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַהֵם מִתְנַהֵם יִתְנַהֵם הִתְנַהֵם לְהִתְנַהֵם

נַהַם[עריכה]

  1. קול עמוק כקול האריה.
    • נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ“ (משלי יט, פסוק יב)

גיזרון[עריכה]

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

נָהֹם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נהום
שורש וגזרה ה־מ־ם, גזרת ע"ע
בניין נִפְעַל


  1. הֵקִים קוֹל שאון ורעש חָזָק.
    • ”וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ בְּגִחוֹן, וַיַּעֲלוּ מִשָּׁם שְׂמֵחִים, וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה...“ (מלכים א׳ א, פסוק מה)
    • ”...וַיְהִי כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם, וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן, וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי?“ (רות א, פסוק יט)
    • "וַתֶּאֱטַמְנָה וַתֶּחֱרַשְׁנָה אָזְנֵיהֶם מִלִּשְׁמֹעַ וַתֵּהֹמְנָה וַתְּצִלֶּינָה" "פרקי היפוקרט", פרק ג', דוד בן יוסף
    • "...עַד יִשְׁקְעוּ הַסּוּסִים בַּדָּמִים וַיֵּהֹמּוּ..." מתוך: "סילוק מקרובת י"ד לט' באב", "אותו היום אשר יבוא משיח"
    • "מִסָּבִיב יֵהֹם הַסַּעַר/ רַב הַקֹּשִׁי וְהַצַּעַר/ אֲבַל יֵשׁ עַל מַה לִּשְׂמֹחַ/ יֵשׁ עוֹד אֹמֶץ, יֵשׁ עוֹד כּוֹחַ" (שִׁיר הַשַּׁיָּרָה, מאת עלי מוהר)

גיזרון[עריכה]

  • פועל מקראי. שייך למשפחת שורשים מכמה גזרות- המ"ה, המה"ם, הו"ם ונה"ם- להם עניין עיקרי משותף של השמעת קול רועש, וכן בערבית בהכפלת העיצור הכפול: هَمْهَمَ (קרי: הַמְהַמַ)- נהם, רעם ורטן.
  • מצרית קדומה,לשון נקבה - נֶהֶם; nhm בהוראת הפועל - 'לצעוק' . מהווה נגזרת מצרית ל-הֶמְהֶמֶתְ hɛmhɛmɛt בהוראת צעקת-קרב, קול רועם (מקבילה עברית לפועל - המם) .𐤊.
הגייה: 'נֶהֶם' nɛ+hɛ+m + תמונת איש צועק
n
h
mA2

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]