לדלג לתוכן

הוריש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הוֹרִישׁ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הוריש
שורש וגזרה י־ר־שׁ, גזרת נפ"יו
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא גָּרַם שֶׁיִּסְתַּלֵּק, גֵּרַשׁ.
    • ”זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס“ (שופטים א, פסוק ל)
    • ”כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ, וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ...“ (שמות לד, פסוק כד)
    • ”וַיַּתְעֵב מְאֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (מלכים א׳ כא, פסוק כו)
    • ”וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹרִישׁ אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל...“ (שופטים יא, פסוק כג)
  2. מָסַר בִּירֻשָּׁה.
  3. [ביולוגיה] הֶעֱבִיר בַּגֶּנִים.
    • אבי הוריש לי את צבע עיניי.

גיזרון

[עריכה]
  • מן י-ר-שׁ במשמעו המקורי 'תפס, העביר בעלות לעצמו'.[1] ממשמע מקורי זה, ראו גם רשת.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש ירשׁ

השורש י־ר־ש הוא שורש מגזרת נחי פי"ו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תפיסת רכוש ממי שמאבד אותו
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־ר־ש עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרַשׁ יוֹרֵשׁ יִירַשׁ או יֵרֵשׁ רַשׁ או רֵשׁ לָרֶשֶׁת
נִפְעַל -אין- -אין- יִוָּרֵשׁ הִוָּרֵשׁ לְהִוָּרֵשׁ
הִפְעִיל הוֹרִישׁ מוֹרִישׁ יוֹרִישׁ הוֹרֵשׁ לְהוֹרִישׁ
הֻפְעַל הוּרַש מוּרַש יוּרַש -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
  1. מילון קליין. אבן שושן ערכים 'רשת' ו'ירש' = כבש.