שנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: שֻׁנָּה.

שָׁנָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שנה
שורש וגזרה שׁ־נ־י/ה ב, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא עשה שנית, חזר על משהו פעם נוספת.
    • ” וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם וְיִצְקוּ עַל-הָעֹלָה וְעַל-הָעֵצִים. וַיֹּאמֶר שְׁנוּ, וַיִּשְׁנוּ. וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ, וַיְשַׁלֵּשׁוּ. “ (מלכים א׳ יח, פסוק לד)
    • ” אם קרית - לא שנית, אם שנית - לא שילשת, אם שילשת - לא פירשו לך“ (בבלי, מסכת ברכותדף יח, עמוד א)
    • ” כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ.“ (משלי כו, פסוק יא)
  2. לשון חז"ל חזר על דברים בשם אומרם (באזני תלמידיו), לִמד הלכות.
  3. לשון חז"ל חזר על תלמודו, שינן.
  4. לשון המקרא [לא בשימוש] נהיה לאחר, שִׁינה או הִשְׁתַּנָּה.

גזרון[עריכה]

  • קשור לשניים. מקביל לכנענית 𐤔𐤍𐤀 (שנא)[1][2] בהוראת כהן היודע את הדת ומסוגל לִשְנות את הלכותיה[3], אוגריתית 𐎘𐎐𐎊 (תֿני)[4], אכדית שַׁנוּ šanû, ארמית תָּנָה[5] (חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית), ערבית ثَنَى (תַ'נַי).
  • המשמעות "לָמַד" שבלשון חז"ל באה כנראה מהמשמעות "חזר על" שבלשון המקרא, בדומה לפועל שינן. למשל, בחוברת "מדרש ואגדה" של האוניברסיטה הפתוחה, מאת יונה פרנקל (יחידה א', סעיף ד' "משנה") נכתב: "בהקשר של לימוד, "לִשְׁנוֹת" הוא לחזור בפה על המילים הנלמדות או על העניין הנלמד כדי לזכור אותו, ודומה לו הפועל "לשנן"... "מִשְׁנָה" משמעו ללמוד ולשנות את הטעון שינון, את שיש ללמוד על פה..."

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • על ההבדלים בין חזרה פַּעֲמַיִם וחזרה פעמים רבות כותב רד"ק בספר השרשים, בפרושו על הפסוק ”וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם“ (בראשית מא, פסוק לב): "ובאמרו "פַּעֲמַיִם" הוא תוספת ביאור, או לפי שלשון הִשָּׁנוֹת אפשר יותר משני פעמים, לפיכך פירש "פַּעֲמַיִם". כי יש בזה הלשון שרצונו לומר פעמים רבות, כמו ”כסיל שונה באולתו“ (משלי כו, פסוק יא) - רצונו לומר פעם אחר פעם כמה פעמים".

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש שׁנה ב

השורש שׁ־נ־ה ב הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־נ־ה ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁנָה שׁוֹנֶה יִשְׁנֶה שְׁנֵה לִשְׁנוֹת
נִפְעַל נִשְׁנָה נִשְׁנָה יִשָּׁנֶה הִשָּׁנֶה לְהִשָּׁנוֹת
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

שָׁנָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שנה
הגייה* shana
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־נ־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות שְׁנַת־; ר׳ שָׁנִים, שְׁנוֹת־ (במקרא: גם שְׁנֵי־)
  1. פרק הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים סיבוב אחד סביב השמש.
    • ”כִּי־זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר אֵין־חָרִישׁ וְקָצִיר.“ (בראשית מה, פסוק ו)
    • ”וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים; בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת.“ (דברים לא, פסוק י)
    • בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז, מֶלֶךְ יְהוּדָה; מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן־אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל־יִשְׂרָאֵל, תֵּשַׁע שָׁנִים.“ (מלכים ב׳ יז, פסוק א)
    • ”כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ; וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים.“ (משלי ט, פסוק יא)
  2. (אסטרונומיה) פרק הזמן שלוקח לכוכב לכת להשלים סיבוב אחד סביב השמש.

גזרון[עריכה]

  • למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אוגריתית – 𐎌𐎐𐎚 (שנת);[6] כנענית 𐤔𐤍𐤕 (שנת);[7] ארמית קדומה (בסמיכות) שנת;[8] ארמית־סורית – ܫܢܬܐ (שָׁנְתָא); חרסוסית – senet; מהרית – senēt; סוקוטרית – sanah; ערבית – سَنَة (סָנָה).
  • בניבים כנעניים שונים כגון ישראלית עתיקה,[9] צידונית[10] ומואבית,[11] היתה נפוצה המילה "שת", שהיא נגזרת של "שנת" (בסיומת ת' הנקבה, שנחלשה לסיומת ה' הנקבה בימינו): *שַׁנְת > *שַׁתּ, בניגוד לעברית יהודאית, בה *שַׁנַת > שָׁנָה.[12] ראו באכדית – šattu, וברבים šanātu.[12]

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • יונה אבן ג'נאח כותב בספר השרשים בשורש שׁ־נ־ה: "והוא שהשמש תִּשְׁנֶה אחר זמן ידוע אל הנקדה אשר החלה ממנה מן הנלנל בהליכה ובסבוב, וישנה הזמן כאשר היה. ובעבור השנותו ננזר לזמן הזה שם "שנה" כלומר, כבר שנה הזמן כאשר היה..." (יונה אבן ג'נאח)
סברה זו אינה מקובלת בבלשנות המודרנית. למשל, כותב רוביק רוזנטל בבלוג באתר "רב מילים" בתאריך 29/11/201: "שניים הוא גם המקור לפועל לִשְנות במשמעות לחזור, to repeat... אך היזהרו מאטימולוגיה עממית! 'שנה' (year) קשורה כבר למשמעות השניה של שנ"ה: to change". וגם לדעת מילון קליין[13]: השורש ש-נ-ה בהוראת 'שינוי' הוא כנראה המקור של שָׁנָה '12 חודשים', והוא שורש נפרד ולא קשור לשורש ש-נ-ה בהוראת 'עשה שנית', הם השתלשלו משני שורשים לא קשורים בפרוטו-שמית, בגלל זה המקביל בארמית של הראשון הוא שׁנא 'שינוי'[14], ושל שני תנא 'עשה שנית'[15] (ראו איך העיצורים של פרוטו-שמית השתלשלו באופן שונה בעברית ובארמית).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אוקראינית: рік‏‏‏‏
  • אורדו: سال‏‏‏‏
  • איטלקית: anno‏‏‏‏
  • אינדונזית: tahun‏‏‏‏
  • איסלנדית: ár‏‏‏‏
  • אלבנית: vit‏‏‏‏
  • אנגלית: year‏‏‏‏
  • אסטונית: aasta‏‏‏‏
  • אספרנטו: jaro‏‏‏‏
  • ארמנית: տարի‏‏‏‏
  • בולגרית: година‏‏‏‏
  • בוסנית: godina‏‏‏‏
  • גרמנית: Jahr‏‏‏‏
  • הולנדית: jaar‏‏‏‏
  • יוונית: χρόνος‏, έτος‏‏‏‏
  • לטינית: annus‏‏‏‏
  • ליטאית: metai‏‏‏‏
  • מלטזית: sena‏‏‏‏
  • נורווגית: år‏‏‏‏
  • סינית: ‏‏‏‏
  • סלובנית: leto‏‏‏‏
  • סלובקית: rok‏‏‏‏
  • ספרדית: año‏‏‏‏
  • סרבית: година‏, лето‏‏‏‏
  • ערבית: عام‏‏‏‏ (הגייה: עָאם), سنة‏‏‏‏ (הגייה: סַנַה)
  • פולנית: rok‏‏‏‏
  • פורטוגלית: ano‏‏‏‏
  • פינית: vuosi‏‏‏‏
  • פרסית: سال‏‏‏‏
  • צ'כית: rok‏‏‏‏
  • צרפתית: an‏, année‏‏‏‏ (הגייה: אַ(ן), אַנֶה)
  • קרואטית: godina‏‏‏‏
  • רוסית: год‏, лет‏‏‏‏
  • שוודית: år‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שנה

שִׁנָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שינה
שורש וגזרה שׁ־נ־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא עשה שיהיה אחרת, החליף.
    • ”לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה (תהלים פט, פסוק לה)
    • וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּו“ (ירמיהו נב, פסוק לג)
  2. (לשון נקייה) שיקר.
    • ”וא"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום“ (בבלי, מסכת יבמותדף סה, עמוד ב)
    • "ואני זקנתי - שינה הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה 'ואדוני זקן'" (רש"י בפירושו על הפסוק ”הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי“ (בראשית יח, פסוק יג))

גזרון[עריכה]

  • שורש זה (מקביל בארמית שׁנא) נפרד ולא קשור[16][17] לשָׁנָה 'עשה שנית' (מקביל בארמית תנא). הוא קיים גם בבניין קל במקרא ( ”כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי (מלאכי ג, פסוק ו)), משם בינוני בניין קל שׁוֹנֶה. מקביל בארמית שְׁנָא[18], באכדית שָׁנוּ šanû 'שונה', גם שָׁנִיתֻ šanītu 'משהו שונה, משהו אחר', שׁיניתוּ šinītu 'שינוי'.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • במקרא מופיע לעתים באל"ף, למשל: ”וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו“ (מלכים ב׳ כה, פסוק כט).

ראו גם[עריכה]


השורש שׁנה א

השורש שׁ־נ־ה א הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

ש־נ־ה א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁנָה שׁוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: שָׁנוּי)

יִשְׁנֶה שְׁנֵה לִשְׁנוֹת
נִפְעַל נִשְׁנָה נִשְׁנֶה יִשָּׁנֶה הִשָּׁנֵה לְהִשָּׁנוֹת
הִפְעִיל הִשְׁנָה מַשְׁנֶה יַשְׁנֶה הַשְׁנֵה לְהַשְׁנוֹת
הֻפְעַל הֻשְׁנָה מֻשְׁנֶה יֻשְׁנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁנָּה מְשַׁנֶּה יְשַׁנֶּה שַׁנֵּה לְשַׁנּוֹת
פֻּעַל שֻׁנָּה מְשֻׁנֶּה יְשֻׁנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּנָּה, נִשְׁתַּנָּה מִשְׁתַּנֶּה יִשְׁתַּנֶּה הִשְׁתַּנֵּה לְהִשְׁתַּנוֹת

שֵׁנָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שינה
הגייה* shena
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־שׁ־ן א
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳ שֵׁנוֹת; שְׁנַת־, ר׳ שְׁנוֹת־
ילדות ישנות על הקמין (ציור מאת אלברט אנקר, 1895)
  1. מצב פיזי ונפשי של יצורים חיים, המתאפיין בהפחתת המודעות לסביבה והשליטה בגוף. היא הכרחית לחיים, ומאפשרת מנוחה מעייפות פיזית ונפשית.
    • ”מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן“ (קהלת ה, פסוק יא)
    • ”רבי דוסא בן הרכינס אומר: שינה של שחרית, ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את האדם מן העולם“ (משנה, מסכת אבותפרק ג, משנה י)
    • ”חמשה אחד מששים אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום...שינה אחד מששים למיתה“ (בבלי, מסכת ברכותדף נז, עמוד ב)
    • ”ויודע אני, שחשבון הנפש קשה מאד לשינה, ושכּל תענוג השינה היא השכחה... שכחת כל החשבונות...“ (הסנדל למינהו, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
    • השינה מהווה שליש מהחיים.
    • ”מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב“ (משלי ו, פסוק י)

גזרון[עריכה]

  • מקראי. מקביל לאכדית שִׁיתוּ šittu, ארמית שֵׁנָה[19][20].

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אוקראינית: сон‏‏‏‏
  • איטלקית: sonno‏‏‏‏
  • אינדונזית: tidur‏‏‏‏
  • אלבנית: gjumë‏‏‏‏
  • אנגלית: sleep‏‏‏‏
  • אספרנטו: dormo‏‏‏‏
  • גרמנית: Schlaf‏‏‏‏
  • דנית: søvn‏‏‏‏
  • הולנדית: slaap‏‏‏‏
  • הונגרית: alvás‏‏‏‏
  • טורקית: uyku‏‏‏‏
  • יוונית: ύπνος‏‏‏‏ (הגייה: ípnos)
  • כורדית: xew‏, خه‌و‏, نوستن
  • לטינית: somnus‏‏‏‏
  • ליטאית: miegas‏‏‏‏
  • נורווגית: søvn‏‏‏‏
  • סינית: 睡眠‏‏‏‏
  • סלובנית: spanec‏‏‏‏
  • סלובקית: spánok‏‏‏‏
  • ספרדית: sueño‏‏‏‏
  • ערבית: نَوْم‏‏‏‏ (הגייה: נַוְם)
  • פולנית: sen‏‏‏‏
  • פורטוגלית: sono‏‏‏‏
  • פינית: uni‏‏‏‏
  • פרסית: خواب‏‏‏‏
  • צ'כית: spánek‏‏‏‏
  • צרפתית: sommeil‏‏‏‏
  • קרואטית: san‏‏‏‏
  • רומנית: somn‏‏‏‏
  • רוסית: сон‏‏‏‏
  • שוודית: sömn‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שינה


השורש ישן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות[עריכה]

  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

השורש ישן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. י־שׁ־ן א - מלשון שֵׁנָה.
  2. י־שׁ־ן ב - מלשון יָשָׁן, שאיננו חדש.
  1. CIS I 359, RÉS 249
  2. A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, TOMBACK Richard, page 426
  3. נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942,עמ' 191
  4. לוחות UT 129, 137, ’nt IV, Krt
  5. https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%AA%D7%A0%D7%99?lang=he
  6. לוחות UT ’nt IV x, 2 Aqht VI, 49 V, 602
  7. KAI 4-7 (כתובות מלכי גבל), 10 (מצבת יחומלך), 14 (הסרקופג של אשמונעזר השני), 26 (כתובת אזתוד), 32, 33, 38, 40, 41, 43, 134, 171, 277 (לוחיות פירגי), 308
  8. KAI 215, 227, 260, 276, 319
  9. בחרסי שומרון: KAI 183, 184, 185, 186, 187 לחרסים נוספים עם הצורה שת ראו: שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 270, 272, 274, 276, 278, 279, 281, 283-290, 292-294, 296, 297, 299, 300, 302, 305, 307, 311-318
  10. KAI 181 (מצבת מישע)
  11. KAI 18, 19, 40, 52, 66, 77, 80, 101, 110, 111, 112, 118, 130, 137, 141, 152, 173, 288
  12. 12.0 12.1 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 270
  13. https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%A9%D6%B8%D7%81%D7%A0%D6%B8%D7%94?lang=he
  14. http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%24ny%20V&cits=all
  15. http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=tny%20V&cits=all
  16. https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%A9%D7%81%D7%A0%D7%94_%E1%B4%B5%E1%B4%B5?lang=he
  17. ראו A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament, Brown–Driver–Briggs, ערך שנה https://biblehub.com/hebrew/8138.htm
  18. http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%24ny%20V&cits=all
  19. https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A9%D6%B5%D7%81%D7%99%D7%A0%D6%B8%D7%94?lang=he
  20. http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%24nh%232%20N&cits=all