מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 יש להוסיף לדף זה את הערך: לִהֵג.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
להג
|
| הגייה* |
lahag
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ל־ה־ג
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ לְהָגִים
|
- לשון המקרא אסופה של הבלים, דיבורים נבובים וריקים מתוכן. רצף מילים ומשפטים בניסוח מתיש במסווה של שנינות, חסרי קשר ממשי ביניהם.
- ”וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר.“ (קהלת יב, פסוק יב)
- השיח הפוליטי מרבה להג אודות צדק חברתי.
- משה הוא עסקן מרבה להג ודל מעשים.
- עברית חדשה צורת שפה האופיינית לאזור מסוים או לשכבה מסוימת של החברה.
- בערבית מדוברת להגים שונים, בלהג המצרי יאמר "אלבי" בעוד שבתימן יאמרו "גלבי".
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
- המילה משותפת גם לערבית: لَهْجَة (לַהְגָ'ה).
