מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 יש להוסיף לדף זה את הערך: לִהֵג. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | להג |
| הגייה* | lahag |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ה־ג |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ לְהָגִים |
- לשון המקרא אסופה של הבלים, דיבורים נבובים וריקים מתוכן. רצף מילים ומשפטים בניסוח מתיש במסווה של שנינות, חסרי קשר ממשי ביניהם.
- ”וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר.“ (קהלת יב, פסוק יב)
- השיח הפוליטי מרבה להג אודות צדק חברתי.
- משה הוא עסקן מרבה להג ודל מעשים.
- עברית חדשה צורת שפה האופיינית לאזור מסוים או לשכבה מסוימת של החברה.
- בערבית מדוברת להגים שונים, בלהג המצרי יאמר "אלבי" בעוד שבתימן יאמרו "גלבי".
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
- המילה משותפת גם לערבית: لَهْجَة (לַהְגָ'ה).
