אריה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: אֲרִיָּה.

אַרְיֵה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אריה
הגייה* aryeh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ר־י/ה
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֲרָיוֹת; אֲרִי־, ר׳ אַרְיוֹת־
אריה
מזל אריה
Leo constellation map.png
התחלה 23 ביולי
סוף 22 באוגוסט
חודש עברי אב
סמל Leo.svg
גלגל המזלות

טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזניים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים

  1. טורף ממשפחת החתוליים, שמו המדעי Panthera leo. הזכרים ממין זה מתהדרים ברעמה.
    • בסמלה של העיר ירושלים מצויר אריה.
    • אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא, אֲדֹנָי יהוה דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא"“ (עמוס ג, פסוק ח)
  2. שם פרטי לזכר.
  3. קבוצת כוכבים על גלגל המזלות, השוכנת בין מזל סרטן למזל בתולה.

גיזרון[עריכה]

  • מילה שמית קדומה. משותפת לרבות מהשפות השמיות, כגון ארמית: אריה, אַרְיָא, ארי; ארמית נוצרית: ܐܪܝܐ (אַרְיָא); אתיופית: 'arwē, ועוד. נמצאת גם במצרית: rw.

מידע נוסף[עריכה]

  • בסנהדרין צה'-א' , נאמר : "אמר ר' יוחנן שישה שמות לארי ואילו הן : 1)שחל 2)שחץ, 3)לביא, 4)כפיר, 5)ליש, 6) ארי . בילקוט שמעוני, ר' לוי מוסיף -"גור ארי".
  • 1: ”עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן, תִּדְרֹךְ; תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין “ (תהילים צא, פסוק יג). "שחל" מורה,לפי הדעה המקובלת על האריה בכלל . עפ"י החוקר טורטשינר, אינו מיוחד לאריה, אלא שם כללי הוא לחיות גדולות, לפעמים קרוי כך אפילו נחש גדול. תורגם ע"י השבעים: בסיליקסון "βασιλισχον" , (βασιλίσκος‏‏‏‏).
  • 2 :שחץ - באופן כללי,מציין הוא חיות אדירות בכלל [1].

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: leone‏‏‏‏
  • אנגלית: (lion‏‏‏‏‏ (1); Leo‏‏‏‏‏ (2)(3)
  • גרמנית: Löwe‏‏‏‏
  • טורקית: aslan‏‏‏‏
  • יוונית: λέων‏‏‏‏ (הגייה: léōn)
  • יידיש: לייב‏‏‏‏
  • יפנית: 獅子‏‏‏‏ (הגייה: shishi)
  • לטינית: leō‏‏‏‏
  • ספרדית: león‏‏‏‏
  • סווהילית: simba‏‏‏‏
  • ערבית: أَسَد‏‏‏‏ (הגייה: אַסַד)
  • צרפתית: lion‏‏‏‏
  • רוסית: лев‏‏‏‏ (הגייה: lev)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אריה
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Panthera leo
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריה

הערות שוליים[עריכה]

  1. עורך: משה דוד קאסוטו שם הספר: "אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א' ירושלים מוסד ביאליק תש"י - 1950 עמוד:562