חלף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חָלַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חלף
שורש וגזרה ח־ל־ף
בניין פָּעַל (קַל)
  1. היה במקום לזמן קצר וכבר איננו.
    • וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד אֵלוֹן תָּבוֹר “ (שמואל א׳ י, פסוק ג)
    • ”וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי“ (איוב ד, פסוק טו)
    • ”וחלף ביהודה שטף ועבר“ (ישעיהו ח, פסוק ח)
    • בנוסעינו חלפנו על פני העיר והספקתי לראות את מגדל השעון מתנוסס.
  2. איננו כבר. בטל קיומו.
  3. עבר מחסום אל עברו השני.
    • ”יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ“ (שופטים ה, פסוק כו)
  4. העביר מן המקום את־
    • ”וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם“ (ישעיהו כד, פסוק ה)

גיזרון[עריכה]

  • שורש מקראי משותף עם הארמית. בערבית יש מילים משורש זה כמו "חליף" ו"חִלְף" حلف

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש חלף

השורש ח־ל־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח-ל־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָלַף חוֹלֵף יַחֲלוֹף יַחְלוֹף חֲלוֹף לַחֲלוֹף
נִפְעַל נֶחֱלַף נֶחֱלָף יֵחָלֵף הֵחָלֵֵף לְהֵחָלֵף
הִפְעִיל הֶחֱלִיף גם הֶחְלִיף מַחֲלִיף מַחְלִיף יַחֲלִיף יַחְלִיף הַחֲלֵף הַחְלֵף לְהַחֲלִיף לְהַחְלִיף
הֻפְעַל הֻחְלַף מֻחְלָף יֻחְלָף -אין- -אין-
פִּעֵל חִלֵּף מְחַלֵּף יְחַלֵּף חַלֵּף לְחַלֵּף
פֻּעַל חֻלָּף מְחֻלָּף יְחֻלָּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַלֵּף מִתְחַלֵּף יִתְחַלֵּף הִתְחַלֵּף לְהִתְחַלֵּף

</noinclude>

חִלֵּף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חלף
שורש וגזרה ח־ל־ף
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא פשט מעליו בגד ולבש אחר במקומו.
    • ”וַיָּקָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא בֵית-יְהוָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּבֹא אֶל-בֵּיתוֹ וַיִּשְׁאַל וַיָּשִׂימוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל.“ (שמואל ב׳ יב, פסוק א)
    • ”וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה.“ (בראשית מא, פסוק יד)

גיזרון[עריכה]

  • מן ח-ל-ף.


השורש חלף

השורש ח־ל־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח-ל־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָלַף חוֹלֵף יַחֲלוֹף יַחְלוֹף חֲלוֹף לַחֲלוֹף
נִפְעַל נֶחֱלַף נֶחֱלָף יֵחָלֵף הֵחָלֵֵף לְהֵחָלֵף
הִפְעִיל הֶחֱלִיף גם הֶחְלִיף מַחֲלִיף מַחְלִיף יַחֲלִיף יַחְלִיף הַחֲלֵף הַחְלֵף לְהַחֲלִיף לְהַחְלִיף
הֻפְעַל הֻחְלַף מֻחְלָף יֻחְלָף -אין- -אין-
פִּעֵל חִלֵּף מְחַלֵּף יְחַלֵּף חַלֵּף לְחַלֵּף
פֻּעַל חֻלָּף מְחֻלָּף יְחֻלָּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַלֵּף מִתְחַלֵּף יִתְחַלֵּף הִתְחַלֵּף לְהִתְחַלֵּף

</noinclude>

חֵלֶף א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלף
הגייה* khelef
חלק דיבר מילת יחס, שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ל־ף
דרך תצורה
נטיות ר׳ חֲלָפִים
  1. לשון המקרא בתמורה ל־, במקום.
    • ”וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.“ (במדבר יח, פסוק כא)
  2. עברית חדשה חלק חילוף.

גיזרון[עריכה]

 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הטלפונאות (תשי"ז), 1957.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

חֵלֶף ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלף
הגייה* khelef
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל צמח דמוי עשב בעל גבעולים ארוכים, המשמשים לקליעת מחצלות.

גיזרון[עריכה]

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלים יז יז: חלף – מין עשב הוא ועושים ממנו חלפים ומחצלאות. וקורין לו בערבי חלפ"ה.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: shoot‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש חלף

השורש ח־ל־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח-ל־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָלַף חוֹלֵף יַחֲלוֹף יַחְלוֹף חֲלוֹף לַחֲלוֹף
נִפְעַל נֶחֱלַף נֶחֱלָף יֵחָלֵף הֵחָלֵֵף לְהֵחָלֵף
הִפְעִיל הֶחֱלִיף גם הֶחְלִיף מַחֲלִיף מַחְלִיף יַחֲלִיף יַחְלִיף הַחֲלֵף הַחְלֵף לְהַחֲלִיף לְהַחְלִיף
הֻפְעַל הֻחְלַף מֻחְלָף יֻחְלָף -אין- -אין-
פִּעֵל חִלֵּף מְחַלֵּף יְחַלֵּף חַלֵּף לְחַלֵּף
פֻּעַל חֻלָּף מְחֻלָּף יְחֻלָּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַלֵּף מִתְחַלֵּף יִתְחַלֵּף הִתְחַלֵּף לְהִתְחַלֵּף

</noinclude>

חַלָּף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלף
הגייה* khalaf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ל־ף
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ חַלָּפִים (גם חַלַּפוֹת); חַלָּף־, חַלָּפֵי־ (גם חַלָּפוֹת־)
חלף
  1. סכין לשחיטה.

גיזרון[עריכה]

  • עברית חדשה על פי לשון חז"ל חליף ”וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים.“ (משנה, מסכת מידותפרק ד, משנה ז), ומהמילה היחידאית במקרא מַחֲלָף, ראו שם פרשנות לגיזרון המילה.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]