חלף

חָלַף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חלף
שורש וגזרה	ח־ל־ף
בניין	פָּעַל (קַל)

1. היה במקום לזמן קצר וכבר איננו.

   • ”וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד אֵלוֹן תָּבוֹר “ (שמואל א׳ י, פסוק ג)
   • ”וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי“ (איוב ד, פסוק טו)
   • ”וחלף ביהודה שטף ועבר“ (ישעיהו ח, פסוק ח)
   • בנוסעינו חלפנו על פני העיר והספקתי לראות את מגדל השעון מתנוסס.

2. איננו כבר. בטל קיומו.

   • ”כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ“ (שיר השירים ב, פסוק יא)
   • ”זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף“ (תהלים צ, פסוק ה)
   • ”וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף“ (ישעיהו ב, פסוק יח)

3. עבר מחסום אל עברו השני.

   • ”יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ“ (שופטים ה, פסוק כו)

4. העביר מן המקום את־

   • ”וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם“ (ישעיהו כד, פסוק ה)

גיזרון

• שורש מקראי משותף עם הארמית. בערבית יש מילים משורש זה כמו "חליף" ו"חִלְף" حلف

צירופים

• בן חלוף

נגזרות

• חליפה

מילים נרדפות

• עָבַר
• נגמר (2)
• נכרת(2)
• חָדַר
• החליף(4)

מידע נוסף

• בפסוק ”בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש“ (תהלים צ, פסוק ו) לדעת הרד"ק הכוונה התחדש ונולד מהצירוף החליף כח.

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• מחלפות מחלפת

חִלֵּף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חלף
שורש וגזרה	ח־ל־ף
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא פשט מעליו בגד ולבש אחר במקומו.

   • ”וַיָּקָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא בֵית-יְהוָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּבֹא אֶל-בֵּיתוֹ וַיִּשְׁאַל וַיָּשִׂימוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל.“ (שמואל ב׳ יב, פסוק א)
   • ”וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה.“ (בראשית מא, פסוק יד)

גיזרון

• מן ח-ל-ף.

חֵלֶף א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חלף
הגייה*	khelef
חלק דיבר	מילת יחס, שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ל־ף
דרך תצורה
נטיות	ר׳ חֲלָפִים

1. לשון המקרא בתמורה ל־, במקום.

   • ”וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.“ (במדבר יח, פסוק כא)

2. עברית חדשה חלק חילוף.

   • ”יצרני החלפים לרכב תובעים ממשרד התחבורה לחזור בו מהחלטה לבטל תקנה.“ ("מעריב", 28 במאי 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הטלפונאות (תשי"ז), 1957.

מילים נרדפות

• תמורת

תרגום

• אנגלית: spare part‏‏‏‏‏ (2)

חֵלֶף ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חלף
הגייה*	khelef
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל צמח דמוי עשב בעל גבעולים ארוכים, המשמשים לקליעת מחצלות.

   • ”מחצלת הקש ושפופרת הקש רבי עקיבא מטמא ורבי יוחנן בן נורי מטהר רבי שמעון אומר אף של פקועות כיוצא בהן מחצלת קנים ושל חלף טהורה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יז, משנה יז)
   • ”רְצוֹן אֱנוֹשׁ רָפֶה כִּקנֵה הַחֵלֶף, / עוֹלֶה, יוֹרֵד, מַמרִיא וְשׁוּב נוֹפֵל, / עַד מַחשַׁבְתּוֹ אַחַת תָֹּשבַּר לְאֶלֶף:“ (תֹּפֶת, מאת דנטה אליגיירי, תרגום: זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)

פרשנים מפרשים

• ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלים יז יז: חלף – מין עשב הוא ועושים ממנו חלפים ומחצלאות. וקורין לו בערבי חלפ"ה.

צירופים

• חילפי תרדים

תרגום

• אנגלית: shoot‏‏‏‏

ראו גם

• חִילָף

חַלָּף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חלף
הגייה*	khalaf
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ל־ף
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ חַלָּפִים (גם חַלַּפוֹת); חַלָּף־, חַלָּפֵי־ (גם חַלָּפוֹת־)

חלף

1. סכין לשחיטה.

   • ”תֹּאמַר: שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק – חֲשָׁשׁ סַכָּנָה בְּחַלָּף; / שֶׁמָּא תֹאמַר: מְלַמֵּד – לֹא אֵדַע צוּרַת אַלָּ"ף.“ (תֹּאמַר אֶהְיֶה רַב, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”מלבד זה קבלנו [...] ארבעים ושנים סכינים חלפים לשו"ב [...].“ ("המגיד", 10 בספטמבר 1891, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• עברית חדשה על פי לשון חז"ל חליף – ”וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים.“ (משנה, מסכת מידות – פרק ד, משנה ז), ומהמילה היחידאית במקרא מַחֲלָף, ראו שם פרשנות לגיזרון המילה.

תרגום

• אנגלית: slaughtering knife‏, sharp knife‏‏‏‏
• יידיש: שלאכטמעססער‏‏‏‏

ראו גם

• מאכלת
• חַלִּיף
• מַחֲלָף