מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לשון המקרא הקדים .
"מעשה היה וקדמו בנות לבנים, ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים" (נדרים לו. פסחים ) "אימתי בזמן שקדמו מי שפיכות אבל אם קדמו מי גשמי' אפי' כל שהן למי שפיכו' טמא" (מכשירין פ"ג משנה ב )
השורש ק־ד־ם מקראי, מציין שבא לפני.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא קידם
שורש וגזרה ק־ד־ם
בניין פִּעֵל
בא לקראת , קיבל את פניו.
”עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם...“ (דברים כג , פסוק ה ) ”בַּמָּה אֲקַדֵּם יהוה, אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם; הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת, בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה?“ (מיכה ו , פסוק ו ) ”חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי; קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת.“ (תהלים יח , פסוק ו ) (וגם שמואל ב׳ כב , פסוק ו
לשון המקרא ”קִדְּמוּ שָׁרִים, אַחַר נֹגְנִים; בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת, תּוֹפֵפֽוֹת.“ (תהלים סח , פסוק כו ) עברית חדשה העלה בדרגה , העביר לעמדה בכירה יותר.
מכיוון שהיה לעובד מצטיין, שעשה מעל ומעבר למצופה ממנו, הקדים לבוא ואיחר לסיים, הוחלט לקדמו למנהל המחלקה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קדם
הגייה * ke dem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ד־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
לשון המקרא [מליצה מזרח .
”וַיִּטַּע יְהֹוָה אֱלֹהִים גַּן-בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.“ (בראשית ב , פסוק ח ) ”וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.“ (במדבר לד , פסוק יא ) ”וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן-הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה-יִּהְיֶה בָּעִיר.“ (יונה ד , פסוק ה ) לשון המקרא עבר הרחוק.
”מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד.“ (דברים לג , פסוק כז ) ”מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא-נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל-חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה.“ (ישעיהו מו , פסוק י ) ”קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם.“ (תהלים קיט , פסוק קנב ) ”הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם .“ (איכה ה , פסוק כא ) ”כִּי-בִימֵי דָּוִיד וְאָסָף מִקֶּדֶם רָאשֵׁי הַמְשֹׁרְרִים וְשִׁיר-תְּהִלָּה וְהֹדוֹת לֵאלֹהִים.“ (נחמיה יב , פסוק מו )
1: כי ברוב התרבויות בן אדם שרצה לכוון את עצמו היה פונה אל השמש קדימ ה כנקודת ציון, השמש לפניו, כלומר פונה אל המזרח, איפה שהשמש זורחת (ולכן בצד ימין היה דרום, משם תימן = דרום במקרא). בדומה למילה orientation 'אוריינטציה', מלטינית oriens 'מזרח' (שכמו עברית משמעה 'זורח': orior 'זרח').
2: השוו לאכדית ḳudmu (זמן עבר); לערבית قَدَمَ (qadama - לפנים); לגעז ቀደመ፡ (qadama - להקדים); לארמית סורית ܩܕܰܡ (qdam - לפנים).[ סמ׳ 1]
סיווג קונקורדנציוני: S 6924 TWOT 1988a GK 7710
