קדם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קָדַם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קדם |
| שורש וגזרה | ק־ד־ם |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא בא לפני, בא בהתחלה, הקדים.
- "מעשה היה וקדמו בנות לבנים, ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים" (נדרים לו. פסחים)
- "אימתי בזמן שקדמו מי שפיכות אבל אם קדמו מי גשמי' אפי' כל שהן למי שפיכו' טמא" (מכשירין פ"ג משנה ב)
גיזרון[עריכה]
- השורש ק־ד־ם מקראי, מציין שבא לפני.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
רא גם[עריכה]
| השורש קדם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קִדֵּם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קידם |
| שורש וגזרה | ק־ד־ם |
| בניין | פִּעֵל |
- בא לקראת, קיבל את פניו.
- ”עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם...“ (דברים כג, פסוק ה)
- ”בַּמָּה אֲקַדֵּם יְהוָה, אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם; הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת, בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה?“ (מיכה ו, פסוק ו)
- ”חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי; קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת.“ (תהלים יח, פסוק ו) (וגם שמואל ב׳ כב, פסוק ו)
- לשון המקרא הלך ראשון בקבוצה.
- עברית חדשה העלה בדרגה, העביר לעמדה בכירה יותר.
- מכיוון שהיה לעובד מצטיין, שעשה מעל ומעבר למצופה ממנו, הקדים לבוא ואיחר לסיים, הוחלט לקדמו למנהל המחלקה.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: promote
| השורש קדם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קֶדֶם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קדם |
| הגייה* | kedem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ד־ם |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- לשון המקרא [ספרותי] מזרח.
- ”וַיִּטַּע יְהֹוָה אֱלֹהִים גַּן-בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.“ (בראשית ב, פסוק ח)
- ”וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.“ (במדבר לד, פסוק יא)
- ”וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן-הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה-יִּהְיֶה בָּעִיר.“ (יונה ד, פסוק ה)
- לשון המקרא הזמן הקדום, העבר הרחוק.
- ”מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא-נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל-חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה.“ (ישעיהו מו, פסוק י)
- ”קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם.“ (תהלים קיט, פסוק קנב)
- ”הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.“ (איכה ה, פסוק כא)
- ”כִּי-בִימֵי דָּוִיד וְאָסָף מִקֶּדֶם רָאשֵׁי הַמְשֹׁרְרִים וְשִׁיר-תְּהִלָּה וְהֹדוֹת לֵאלֹהִים.“ (נחמיה יב, פסוק מו)
גיזרון[עריכה]
- 1: כי ברוב התרבויות בן אדם שרצה לכוון את עצמו היה פונה אל השמש קדימה כנקודת ציון, השמש לפניו, כלומר פונה אל המזרח, איפה שהשמש זורחת (ולכן בצד ימין היה דרום, משם תימן = דרום במקרא). בדומה למילה orientation 'אוריינטציה', מלטינית oriens 'מזרח' (שכמו עברית משמעה 'זורח': orior 'זרח').
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: