לדלג לתוכן

שרד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שָׂרַד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שרד
שורש וגזרה שׂ־ר־ד אגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא המשיך להתקיים למרות חשיפה למצב של סכנה או פורענות.
    • ”וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם וְהַשְּׂרִידִים שָׂרְדוּ מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר“ (יהושע י, פסוק כ)
    • הכלב היה היחיד ששרד ברעידת האדמה.
  2. בהשאלה: נשאר תקין ושלם לאחר שהיה בסכנה.
    • ספר התורה שרד בשרפה בבית הכנסת בדרך נס.

גיזרון[עריכה]

  • שורש מקראי, מופיע כפועל פעם אחת במקראה. קיימת מקבילה בערבית: شَرَدَ (שַׁרַדַ) - במשמעות "ברח".

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

שְׂרָד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרד
הגייה* srad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ר־ד ב
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) (רק בביטוי: "בגדי שרד") המיועדים לשירות מסוים.
  2. עברית חדשה מכובד, מפואר.
  3. עברית חדשה (רק בביטויים: דירת שרד, מכונית שרד וכד') שירות הציבור.
    • השוטרים השתמשו במכונית השרד שלהם.
    • הפקיד גר בדירת השרד של משרתו.

גזרון[עריכה]

 1-2. מופיע בקרא ארבע פעמים, תמיד בביטוי "בִּגְדֵי הַשְּׂרָד". משמעות הביטוי לא ברורה; יש שפירשו בהוראת: ארוג, שזור, בהקבלה לארמית סְרָד - קלוע, מעשה רשת, וערבית سَرَدَ (סַרַדַ) - לתפור, לחבר, לשרשר.[1] אחרים גזרו משורש שׂ־ר־ד א בהוראת 'מנוסה', כמו במילה שָׂרִיד, ופירשו שהכוונה לבגדי מסע.[2] ויש שהקבילו לאוגריתית 𐎌𐎗𐎄 (שׁרד), בביטוי "שרד בעל בדבחך"[3], שע"פ ההקשר אפשר לפרש בהוראת: שירות, עבודת האל בקרבנות וכדו'. ולפ"ז הוא קרוב לשורש שׁ־ר־ת.[4] יש שהציעו להקביל לאכדית: ašarēdu - בכיר, חשוב, וגם: מפואר, בולט.
 3. מחידושי אליעזר בן יהודה. ונימוקו: "בגדי השרד הוא כמו בגדי השרת, לאמור הבגדים אשר ילבשו הכהנים ב'שרתם' בקודש, והוא ממש כאשר יאמרו בלעז: בגדים אופיסייל", ועפ"ז חידש את המילה "משרד" בהוראת: "בית השרת לאיזה דבר, לאיזה חברה".[5]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • הרמב"ן מקשר בין שתי המשמעויות הנ"ל של השורש "ש־ר־ד". בפירושו לשמות ל"א, י' כתב: "[...] ואם כן, הנכון שנפרש: בגדי השרדבגדי היחוד. כלומר, בגדים שיתיחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו. וכן "ובשרידים אשר ה' קורא" (יואל ג ה), "השרידים שרדו מהם" (יהושע י כ)". כך, הרמב"ן מפרש את הפעלים מהשורש "שׂ־ר־ד" כפעלים המורים על הבדלה של קבוצה קטנה מתוך הכלל. בפרט, אדם השורד אסון הוא מובדל מיתר האנשים שנספו באסון.

הערות שוליים[עריכה]

  1. אונקלוס, רש"י, רשב"ם ועוד.
  2. ראב"ע.
  3. עלילת כרת, לוח I K טור ב שורה 77-78.
  4. מ' הרן, סתומה מקראית ומקבילתה באוגריתית, ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, ג' (1954), עמ' 102. חוקרים אחרים פירשו שם: honor, present.
  5. מתוך עיתון "האור", כ"ד אדר ב', תרנ"א, ראו המדור המקורי של בן יהודה בעיתון האור באתר הספרייה לאומית.

שֶׂרֶד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרד
הגייה* sered
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ר־ד
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא מכשיר המיועד לסימון לפני חריטה
    • ”חָרַשׁ עֵצִים, נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ; וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ, כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת“ (ישעיהו מד, פסוק יג)

גיזרון[עריכה]

  • מופיעה בצורה יחידאית במקרא .זכתה לעדנה בספרות ימה"ב
  • השרד מופיע במילון הנגרות העברי תרפ"א (1919) ככלי המשמש לסימון קווים מקבילים לאורך הצלע וגם לסימון מחברים. שבניגוד לעפרון,סימונו דק ולכן עדין ומדוייק.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: stylus‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרד
  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר