שרד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: שֶׂרֶד.

שָׂרַד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שרד
שורש וגזרה שׂ־ר־ד א, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נשאר חי לאחר שהיה בסכנה.
  2. בהשאלה נשאר תקין לאחר שהיה בסכנה.
    • ספר התורה שרד בשרפה בבית הכנסת בדרך נס.

גיזרון[עריכה]

  • הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא: "וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם וְהַשְּׂרִידִים שָׂרְדוּ מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר" (יהושע י כ). קיימת מקבילה בערבית: شَرَدَ (שַׁרַדַ), במשמעות "ברח".

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

שְׂרָד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרד
הגייה* srad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ר־ד ב
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. לשון המקרא (רק בביטויים: דירת שרד, מכונית שרד וכד') שירות הציבור.
    • השוטרים השתמשו במכונית השרד שלהם.
    • הפקיד גר בדירת השרד של משרתו.
    • "וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן" (שמות לא י)
    • "ואם כן, בגדי ה'שרד' הוא כמו בגדי השרת, לאמור הבגדים אשר ילבשו הכהנים ב'שרתם' בקודש, והוא ממש כאשר יאמרו בלעז: בגדים אופיסייל... ונוכל עוד לבנות מזה שם משׂרד, לאמור מקום השׂרד, והוא יהיה מכוּון ממש להמלה האנגלית אוֹפיס, שהיא כמו בצרפתית ביוּרוֹ, והיא בית הכתיבה, בית העבודה, בית ה'שרת' לאיזה דבר, לאיזו חברה (אליעזר בן־יהודה, מתוך עיתון "האור", כ"ד אדר ב', תרנ"א)

גזרון[עריכה]

  • מקראי, מקור המילה משרד.
  • כיום שימוש זה נחשב כבלבול בפירוש המילה שְׂרָד במקרא[1], כי המילה עצמה לא קשורה לשירות ציבורי. המילה מופיעה במקרא רק בביטוי "בגדי השְׂרָד" לצורך הכהונה במשכן\מקדש, ומשמעו כנראה 'בגדים שזורים'[2] (שזורים באופן מיוחד לפי החניות בפרקים קודמים), מהשורש שׂ-ר-ד = ס-ר-ד שמשמעו הבסיסי 'משזר, מארג, רשת'[3]. עקב העובדה שבגדים שזורים אלה משמשים לכהונה במקרא, 'בגדי השְׂרָד' נחשבו כ'בגדי השירות' (ואולי גם עקב דימוי פונטי שְׂרָד עם שרת\שירות, משורש שֵׁרֵת)[4]. ובגלל זה שְׂרָד היה נחשב כמילה דומה לשֵׁרוּת. משם 'משרד' כ'מקום שְׂרָד = מקום שירות'. אך משמע השורש והמילה עצמה שְׂרָד לא קשורים לשירות אך קשורים למשזר, בגדים שזורים
  • באכדית שנתגלתה בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצויה התיבה : "אָשָׁרֵאֵ-דֻ" ašarē-du במשמעות "רשמי", "מלכותי" [5].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • הרמב"ן מקשר בין שתי המשמעויות הנ"ל של השורש "ש־ר־ד". בפירושו לשמות ל"א, י' כתב: "[...] ואם כן, הנכון שנפרש: בגדי השרדבגדי היחוד. כלומר, בגדים שיתיחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו. וכן "ובשרידים אשר ה' קורא" (יואל ג ה), "השרידים שרדו מהם" (יהושע י כ)". כך, הרמב"ן מפרש את הפעלים מהשורש "שׂ־ר־ד" כפעלים המורים על הבדלה של קבוצה קטנה מתוך הכלל. בפרט, אדם השורד אסון הוא מובדל מיתר האנשים שנספו באסון.

הערות שוליים[עריכה]

  1. מילון קליין.
  2. בנוסף לדלהלן, ראו גם תרגומים מודרניים: "בִּגְדֵי הַשְּׂרָד" = "the woven garments".
  3. כמו ארמית סְרָדָא 'וילון' למשל "סְרָדֵי חַמְשִׁין אַמִּין" בתרגום אונקלוס של קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה“ (שמות כז, פסוק יב), וילונות מסביב לחצר המשכן.
  4. וגם בתרגום השבעים לשמות לא י: 'στολὰς τὰς λειτουργικὰς' = 'בגדים של שירות ציבורי'. λειτουργός = משרת ציבורי, מקור המילים liturgy, liturgic.
  5. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny