זמן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: זֻמַּן.

זְמַן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זמן
הגייה* zman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־מ־ן
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות נ"י: זְמַן־; ר׳ זְמַנִּים, נ"ר זְמַנֵּי־
  1. ההתקדמות הבלתי פוסקת של הקיום והאירועים המתרחשים ברצף בלתי הפיך מן העבר, דרך ההווה ואל העתיד. מידת הפער בין אירועים. ה"ציר" המאפשר תנועה במרחב.
    • הזמן אינו עוצר לעולם.
    • חלוף הזמן משפיע על כולם.
    • הזמן חולף ואין להשיבו.
  2. מידת זמן (1) בשימוש.
    • ”וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן“ (נחמיה ב, פסוק ו)
    • דרוש לנו יותר זמן
    • תם הזמן!
  3. ערך מספרי או כללי למשך דבר.
    • שלושת הזמנים הטובים ביותר בתחרות נשלחים לאיגוד הבינלאומי.
    • תעד את הזמן שלוקח למחשב בכל ריצה.
  4. הרגע המתאים או המיועד למשהו, עת, מועד.
    • ”לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם.“ (קהלת ג, פסוק א)
    • זה הזמן לישון.
    • מהם זמני ההגעה של הרכבת?
    • זה הזמן הנכון לעשות זאת.
  5. תקופה.
    • "בזמן האחרון, קצת קשה לי להגיע" (בזמן האחרון, עידן עמדי)
    1. בהטיית בעלות לפני שנים רבות; בצעירותו של דור מבוגר.
  6. [ישיבות] סמסטר; תקופת לימודים.
  7. [הלכה] ברכת "שהחיינו"; ברכה הנאמרת על דבר מה חדש, ובחלק מן המועדים. נוסחתה: "ברוך... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

גיזרון[עריכה]

  • מופיעה לראשונה בתנ"ך בספרים המאוחרים, ככל הנראה שאולה משפה אחרת, אך הגיזרון אינו ברור: יש הטוענים שמקורה במילה בפרסית עתיקה zrvan ("תקופה"),[1] או במילה jamān ("דבר שהולך")[2], אך יש הטוענים שהסבר זה מפוקפק[3] ומקור המילה הינו באכדית simānu, ומשם ארמית מקראית ‏זְמָן‎ (מקור ישיר המילה העברית), ערבית زَمَن זַמַן, ארמית סורית ܙܰܒܢܳܐ זָבנַא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: tempo‏‏‏‏
  • אנגלית: time‏‏‏‏
  • אספרנטו: tempo‏‏‏‏ גרמנית: Zeit‏‏‏‏
  • יידיש: צייט‏‏‏‏
  • ספרדית: tiempo‏‏‏‏
  • ערבית: زمن‏‏‏‏ (תעתיק: זַמַןׂ)
  • צרפתית: temps‏‏‏‏
  • רוסית: время‏‏‏‏ (הגייה:vremya)

מידע נוסף[עריכה]

  • בתנ"ך, המילה מופיעה לפעמים בקמץ (זְמָן), למשל: ”וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן“ (נחמיה ב, פסוק ו), ובארמית: ”וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתֵּן לֵהּ“ (דניאל ב, פסוק טז). עם זאת, נראה שצורות אלו יוצאות דופן (צורת הפסק או צורה מיוחדת לארמית), וצורתה של המילה בעברית היא בפתח.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: זמן
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: זמן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זמן

סימוכין[עריכה]

  1. מילון Brown-Driver-Briggs, מספר סטרונג [2166]
  2. ת' עילם־גינדין, מגילת אסתר: מאחורי המסכה, על פרק ט' פסוק כ"ז.
  3. https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%96%D6%B0%D7%9E%D6%B8%D7%9F?lang=he

זִמֵּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא זימן
שורש וגזרה ז־מ־ן
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): קבע זמן לפעולה. יחד והפריש דבר לשימוש בזמן מאוחד.
    • {{צט/משנה מסכת ביצה פרק א זמן שחורים ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים שנים ומצא שלשה אסורים|ביצה|
    • ”מי שזמן אצלו אורחים“ (משנה, מסכת ביצהפרק ה, משנה ז)
    • הפקיד זימן את המוזמנים המכובדים לפגישה בשעה שלוש.
  2. [יהדות] אמר ברכה על המזון יחד עם אחרים בהתיחדות וקביעות ברך כאחד.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: summon‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]