מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | עבירה |
הגייה* | avera |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־ב־ר א |
דרך תצורה | משקל קְטֵלָה |
נטיות | עֲבֵרַת־; ר׳ עֲבֵרוֹת |
עבירת איומים
- לשון חז"ל מעשה או מחדל האסורים לפי הכללים המחייבים בחברה, כגון חוקי המדינה או ההלכה הדתית.
- ”עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ח, משנה ט)
- ”בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה (כְּבַחֲמוּרָה), וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה; שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה; שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה ב)
- ”כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג – יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף עד, עמוד א)
- ”כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה – הותרה לו. הותרה לו?! סלקא דעתך? אלא אימא: נעשית לו כהיתר.“ (בבלי, מסכת יומא – דף פו, עמוד ב)
- "אין עבירה ואין עונש עליה, אלא אם כן נקבעו בחוק או על־פיו." (סעיף 1 לחוק העונשין)
- שם פעולה מן הפועל עָבַר המקראי.
|
 מדריך טיולים בוויקימסע: פשיעה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עבירות |
השורש עבר א |
השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
ע־ב־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
עָבַר |
עוֹבֵר |
יַעֲבוֹר |
עֲבוֹר |
לַעֲבוֹר |
נִפְעַל |
נֶעֱבַר |
נֶעֱבָר |
יֵעָבֵר |
הֵעָבֵר |
לְהֵעָבֵר |
הִפְעִיל |
הֶעֱבִיר |
מַעֲבִיר מַעְבִיר |
יַעֲבִיר |
הַעֲבֵר |
לְהַעֲבִיר |
הֻפְעַל |
הֻעֲבַר או הָעֲבַר |
מָעֲבָר |
יֻעֲבַר יָעֲבַר |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | עברה |
הגייה* | evra |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־ב־ר ג |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | ר׳ עֲבָרוֹת; עֶבְרַת־, ר׳ עֶבְרוֹת־ |
- לשון המקרא כעס, זעם, מה שנעשה מתוך כעס.
- ”אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה.“ (בראשית מט, פסוק ז)
- ”יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים“ (תהלים עח, פסוק מט)
- ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל.“ (צפניה א, פסוק טו)
- ”כל שאינו מניח בן ליורשו הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה.“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קטז, עמוד א)
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | עברה |
הגייה* | avara |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־ב־ר א |
דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
נטיות | ר׳ עֲבָרוֹת; עֲבָרַת־, ר׳ עֲבָרוֹת־ |
עֲבָרָה באחד מנהרות אפריקה
- לשון המקרא מעבורת, כלי שיט להעברת נוסעים ומטענם מגדת נהר אחת לשנייה.
- ”וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בעינו [בְּעֵינָיו] וְשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן.“ (שמואל ב׳ יט, פסוק יט)
- מן עבר. האקדמיה ללשון עברית, מילון למונחי הימאות, 1970.
- רש"י על שמ"ב יט יט: "ועברה העברה - ספינת המעברה שעוברים בה את עבר רוחב הנחל."
- מצודת ציון על שמ"ב יט יט: "העברה - רוצה לומר ספינה שעוברים בה רוחב המים."
- מצודת דוד על שמ"ב יט יט: "ועברה העברה - [...] הספינה להעביר בה את בית המלך."
לערך העוסק בעֻבָּרָה במשמעות הולד עצמו; ראו לשון זכר עֻבָּר. |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | עוברה |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | |
- לשון חז"ל אשה הנושאת ולד ברחמה.