מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
עברי
|
| הגייה* |
ivri
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ב־ר ד
|
| דרך תצורה |
עבר + ־ִי
|
| נטיות |
נ': עִבְרִיָּה אוֹ עִבְרִית, ר"ז: עִבְרִים אוֹ עִבְרִיִּים, ר"נ: עִבְרִיּוֹת
|
- לשון המקרא שֶׁמּוֹצָאוֹ מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.
- ”וַיָּבֹא הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי...“ (בראשית יד, פסוק יג)
- ”...הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה-חָפְשִׁים: לְבִלְתִּי עֲבָד-בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ.“ (ירמיהו לד, פסוק ט)
- שֶׁשַּׁיָּךְ לַשָּׂפָה הָעִבְרִית.
- שם פרטי לזכר.
- ”בְּנֵי מְרָרִי לְיַעֲזִיָּהוּ בְנוֹ וְשֹׁהַם וְזַכּוּר וְעִבְרִי.“ (שמות כט, פסוק ב)
- נגזר מהשם "עֵבֶר", שהוא שמו של אחד מצאצאי שֵׁם: ”וּלְשֵׁם יֻלַּד, גַּם-הוּא: אֲבִי כָּל בְּנֵי-עֵבֶר, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל“ (בראשית י, פסוק כא).
מילים נרדפות[עריכה]
