עברי

עִבְרִי א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עברי
הגייה*	Ivri
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־ב־ר ד
דרך תצורה	עבר + ־ִי
נטיות	נ': עִבְרִיָּה אוֹ עִבְרִית, ר"ז: עִבְרִים אוֹ עִבְרִיִּים, ר"נ: עִבְרִיּוֹת

1. לשון המקרא שֶׁמּוֹצָאוֹ מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.

   • "וַיָּבֹא הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי..." (בראשית יד, פסוק יג)
   • "...הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה-חָפְשִׁים: לְבִלְתִּי עֲבָד-בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ" (ירמיהו לט, פסוק ד)

2. שֶׁשַּׁיָּךְ לַשָּׂפָה הָעִבְרִית.

   • "בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש..." (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, דף כ"א)

גיזרון

• נגזר מהשם "עֵבֶר", שהוא שמו של אחד מצאצאי שֵׁם: "וּלְשֵׁם יֻלַּד, גַּם-הוּא: אֲבִי כָּל בְּנֵי-עֵבֶר, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל" (בראשית י, פסוק כא).

מילים נרדפות

• ישראלי (1)

ראו גם

• עברית
• עֵבֶר

עִבְרִי ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עברי
הגייה*	Ivri
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־ב־ר ד
דרך תצורה	עבר + ־ִי
נטיות	נ': עִבְרִית

1. לשון חז"ל כִּנּוּי מִשְׁנֶה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית.

   • "לכתב אשורי יש לו כתב ואין לו לשון עברי יש לו לשון ואין לו כתב..." (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת מגילה, דף י', פרק א')

גיזרון

• לעתים נדירות מופיע תואר זה כשם שני לשפה העברית בתלמוד.

ראו גם

• עברית
• עֵבֶר