עברי

עִבְרִי א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עברי
הגייה^*	Ivri
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־ב־ר ד
דרך תצורה	עבר + ־ִי
נטיות	נ': עִבְרִיָּה אוֹ עִבְרִית, ר"ז: עִבְרִים אוֹ עִבְרִיִּים, ר"נ: עִבְרִיּוֹת

לשון המקרא שֶׁמּוֹצָאוֹ מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.
- "וַיָּבֹא הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי..." (בראשית יד, פסוק יג)
- "...הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה-חָפְשִׁים: לְבִלְתִּי עֲבָד-בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ" (ירמיהו לט, פסוק ד)
שֶׁשַּׁיָּךְ לַשָּׂפָה הָעִבְרִית.
- "בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש..." (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, דף כ"א)

נגזר מהשם "עֵבֶר", שהוא שמו של אחד מצאצאי שֵׁם: "וּלְשֵׁם יֻלַּד, גַּם-הוּא: אֲבִי כָּל בְּנֵי-עֵבֶר, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל" (בראשית י, פסוק כא).

לשון חז"ל כִּנּוּי מִשְׁנֶה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית.
- "לכתב אשורי יש לו כתב ואין לו לשון עברי יש לו לשון ואין לו כתב..." (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת מגילה, דף י', פרק א')