מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הווה
הגייה *
hove
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ה־ו־י/ה
דרך תצורה
משקל קוֹטֵל
נטיות
לשון חז"ל הזמן הנוכחי , מה שמתרחש כעת .
”בַּשְּׁיָרָא דִבְּרוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא דִבְּרוּ בַשְּׁיָרָא אֶלָּא בַהוֹוֶה .“ (משנה, מסכת עירובין – פרק א, משנה י )
”וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן; אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר; אֶלָּא שֶׁדִּבֶּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה .“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ה, משנה ז )
”הָעָבָר אַיִן, וְהָעָתִיד עֲדַיִן, וְהַהֹוֶה כְּהֶרֶף עַיִן, אִם כֵּן דְאָגָה מְנַיִן.“ (פתגם עממי , מאת פלא יועץ בזֶמֶרֶשֶׁת )
צורת בינוני (בשימוש נדיר בעברית מארמית [1] ) של הפועל הָוָה (היה ); פירוש זה מודגם בלשון הפיוט: "וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא // וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה" (אדון עולם ) .
↑ בעברית היה לומר הוֹיֶה כמו בפסוק הנה יד אדני הוֹיָה במקנך אשר בשדה