ים

יָם[עריכה]

ספינת דייגים בים

האבן התחתונה באבני הרחיים

לשון המקרא מקווה מים מלוחים גדול, אליו זורמים הנהרות והנחלים; (הים גדול יותר מימה וקטן מאוקינוס).
- ” וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ.“ (תהלים עב, פסוק ח)
- ”כָּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא“ (קהלת א, פסוק ז)
- "נְחַלִים זוֹרְמִים הַיַּמָּה/ וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה/ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה/ אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה" (אולי על שפת הים, מאת נורית הירש)
[סלנג] הרבה.
- כשחזרתי מחו"ל היה לי ים של סיפורים.
אבן הרחיים התחתונה.
- ”הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד, מָכַר אֶת הַיָּם וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲכִירִין וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ד, משנה ה)

(1) מן המקרא. מקבילה בערבית - يَمّ (יַמְּ) באותה משמעות.
צורת הנפרד המקורית הייתה כנראה *יַם (< -yamm*), והקמץ הוא התפתחות תניינית שאירעה במבטא הטברני: הפתח נעתק לקמץ בהשפעת המי"ם השפתית (הקמץ הטברני נהגה במקור בעיגול השפתיים).
(3) אבן ה"ים" נראית כך, משום שבלשון בני קדם פירוש המילה "ים" הוא כיור. ואכן לאבן זו צורה וייעוד דומים לזה של כיור.

מונחים בגאוגרפיה פיזית

ערך בוויקיפדיה: ים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ימים