מלא

מָלֵא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלא
הגייה*	male
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	מ־ל־א, גזרת נחי ל"א
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ מְלֵאָה מְלֵאִים מְלֵאוֹת נס׳ מְלֹא־ מְלֹאוֹ

1. שמכיל כמות רבה עד אפס מקום.

   • ”כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת“ (במדבר ז, פסוק יד)
   • ” אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב“ (במדבר כב, פסוק יח)
   • ”וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו“ (יהושוע ג, פסוק טו)
   • ”וְיָצַקְתְּ עַל כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה וְהַמָּלֵא תַּסִּיעִי“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ד)
   • ”כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף כֵּן בָּתֵיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה עַל-כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ.“ (עמוס ח, פסוק א)
   • ”וְהִנֵּה כָל הַדֶּרֶך מְלֵאָה בְגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ“ (מלכים ב׳ ז, פסוק טו)

2. בהשאלה (1): שלם, בגודלו המקסימלי. במידה מלאה. או עם כל מרכיביו האפשריים.

   • אני כותב בכתיב מלא על פי כללי האקדמיה ללשון עברית.
   • המורה בקשה לכתוב תשובה מלאה.

3. שמצוי בכמות רבה.

   • ”וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.“ (בראשית כג, פסוק ט)
   • ”וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא-קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל גַּם-כֹּחַ לֹא-הָיָה בוֹ כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלָּיְלָה.“ (שמואל א׳ כח, פסוק כ)
   • ”כִּי גַם-אַחֶיךָ וּבֵית-אָבִיךָ גַּם-הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ גַּם-הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא אַל-תַּאֲמֵן בָּם כִּי-יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת.“ (ירמיהו יב, פסוק ו)

4. לשון המקרא בריא, שנפחו רב עקב תזונה נכבדה.

   • ”וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת“ (בראשית מא, פסוק ו)
   • ראיתי אותו הוא לא גבוה, ממושקף, די מלא, ומקריח.

5. עברית חדשה [תזונה] טבעי גולמי ללא הסרת הקליפה.

   • תזונאים ממליצים לאכול דגנים מלאים למשל אורז מלא ולחם מקמח מלא.

גיזרון

• שורש מקראי גזרת נל"א.

צירופים

• מלוא חופניים
• מלוא היד
• מלא לוגמיו
• כתיב מלא
• חיריק מלא

נגזרות

• מלוי
• מלאי

מילים נרדפות

• בריא (4)
• גדוש (1)
• הרבה (3)
• שמן (4)

ניגודים

• רֵיק (1)
• חסר (1,2)
• שדוף (4)
• רזה (4)
• דק (4)
• מעט (3)

תרגום

• אנגלית: full‏‏‏‏

מָלֵא

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	מלא
שורש וגזרה	מ־ל־א
בניין	פָּעַל (קַל)

1. ניתן בתוכו דבר אחר. הוסף לו מרכיבים.

   • ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
   • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ.“ (בראשית ו, פסוק יג)

גיזרון

• הצורה בעבר כמו שָֹנֵא מָלְאָה מָלְאוּ מָלֵאתָ מָלֵאתֶם .

צירופים

• צירוף מילים

נגזרות

• מילה גזורה

מילים נרדפות

• נמלא
• התמלא
• מולא

ניגודים

• חסר

תרגום

• אנגלית: to be full‏‏‏‏

מִלֵּא

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	מילא
שורש וגזרה	מ־ל־א
בניין	פִּעֵל

1. הכניס לתוך מקום. שם תוכן בתוך דבר אחר.

   • ”וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ“ (יהושוע ט, פסוק יג)
   • ” וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אלהים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת“ (שמות לה, פסוק לא)

2. לשון המקרא השלים את המוטל עליו.

   • ”מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה“ (בראשית כט, פסוק כז)
   • ”כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי [...]בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי ה'“ (במדבר לב, פסוקים יא – יב)

צירופים

• מלא פיו מים
• מלא פיו שחוק
• ממלא מקום(1)
• מלא את יד
• מלא את חובתו

נגזרות

• מֻלָּא (צורת הסביל)
  • ממולא
• מלוי
• מלאה
• מלואים(2)

מילים נרדפות

• טען
• העמיס

ניגודים

• החסיר
• הריק
• רוקן
• שפך

תרגום

• אנגלית: stuff‏, fill‏‏‏‏