שורש מקראי גזרת נל"א. מקביל לאכדית מַלֻ malû, מַלַאֻ malāʾu, פיניקית 𐤌𐤋𐤀 (מלא). ערבית הפועל תַמֲלַא ثَمَّلَ בהוראת להעלות קצף על פני המים,להפוך נוזל לעכור.
בשטר חכירה בלשון ארמית המתוארך לשנת 515 לפנה"ס מופיעה תיבת "מלאה" בהוראת תבואת השדה - "ואמס במלאתה ואלקח לי קבל(ה)" , מלאה כאמור בהוראת תבואה.
תיבת "מלאה" קיימת ברובד מקראי קדום ונשכח בהוראת תבואה- ”מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ, לֹא תְאַחֵר; בְּכוֹר בָּנֶיךָ, תִּתֶּן-לִי“ (שמות כב, פסוק כח), וגם - ”כַּדָּגָן מִן-הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן-הַיָּקֶב“ (במדבר יח, פסוק כז) , ”פֶּן-תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם“ (דברים כב, פסוק ט) . בלשון חכמים שגור היה המשפט - "כמו אדם ,אף חווה על מליאתה נבראת" [1].
בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א
בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א
