שורש מקראי גזרת נל"א. המילה קיימת בשפות שמיות נוספות - אכדית: malû, פיניקית: 𐤌𐤋𐤀 (מלא), אוגריתית: 𐎎𐎍𐎀 (מלאַ), סורית: ܡܵܠܹܐ (מָלֵא), ערבית: مَلَأَ (מַלַאַ), געז: መልአ (מֵלְאֵ).
4. הביטוי המקראי "שבולים מלאות" משמש בהוראת שיבולים בעלות יבול רב עד שנפחן מדומה לקשת שמיתרה דרוך, פירוש זה מסתמך על ההקבלה לצירוף: ”קֶשֶׁת מִלֵּאתִי“ (זכריה ט, פסוק יג) השאול מאכדית בצורת: "קשְׁתֻם מֵלִאתֻם" (qaštum malitum) דהיינו קשת שיתרה משוך לאחור תוך שהוא צובר את האנרגיה לירייה, ראו גם: ”וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת“ (מלכים ב׳ ט, פסוק כד)[1]
בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א
בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א
יש להוסיף לדף זה את הערך: מֶלֶא.
