לדלג לתוכן

מלא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: מֶלֶא.

מָלֵא א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלא
הגייה* male
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש מ־ל־אגזרת נחי ל"א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ מְלֵאָה, ר׳ מְלֵאִים מְלֵאוֹת, נס׳ מְלֹא־ מְלֹאוֹ
  1. לשון המקרא מכיל בכל קבולו.
  2. לשון המקרא בהשאלה מן (1): שלם; בגודלו המקסימלי; עם כל רכיביו האפשריים.
    • ”וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא-קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל...“ (שמואל א׳ כח, פסוק כ)
    • ”..כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא-יָמִים“ (ירמיה ו, פסוק יא)
    • אני כותב בכתיב מלא על פי כללי האקדמיה ללשון עברית.
  3. [עממי] כמות גדולה; הרבה.
    • ראיתי שם מלא אנשים.
  4. לשון המקרא בריא, שנפחו רב עקב תזונה נכבדה.
    • ”וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדקוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת (בראשית מא, פסוק ו)
    • ראיתי אותו הוא לא גבוה, ממושקף, די מלא, ומקריח.
  5. עברית חדשה [תזונה] טבעי גולמי ללא הסרת הקליפה.
    • תזונאים ממליצים לאכול דגנים מלאים למשל אורז מלא ולחם מקמח מלא.

גיזרון

[עריכה]
  • שורש מקראי גזרת נל"א. המילה קיימת בשפות שמיות נוספות - אכדית: malû, פיניקית: 𐤌𐤋𐤀 (מלא), אוגריתית: 𐎎𐎍𐎀 (מלאַ), סורית: ܡܵܠܹܐ (מָלֵא), ערבית: مَلَأَ (מַלַאַ), געז: መልአ (מֵלְאֵ).
 4. הביטוי המקראי "שבולים מלאות" משמש בהוראת שיבולים בעלות יבול רב עד שנפחן מדומה לקשת שמיתרה דרוך, פירוש זה מסתמך על ההקבלה לצירוף: ”קֶשֶׁת מִלֵּאתִי (זכריה ט, פסוק יג) השאול מאכדית בצורת: "קשְׁתֻם מֵלִאתֻם" (qaštum malitum) דהיינו קשת שיתרה משוך לאחור תוך שהוא צובר את האנרגיה לירייה, ראו גם: ”וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת“ (מלכים ב׳ ט, פסוק כד) [1]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: full‏‏‏‏

מָלֵא ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מלא
שורש וגזרה מ־ל־א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. ניתן בתוכו דבר אחר. הוסף לו מרכיבים.
    • ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ.“ (בראשית ו, פסוק יג)

גיזרון

[עריכה]
  • הצורה בעבר כמו שָֹנֵא מָלְאָה מָלְאוּ מָלֵאתָ מָלֵאתֶם.
  • על אף שהפועל הוא בגזרת נל"א, צורת המקור של הפועל היא על דרך גזרת נל"י/ה: מְלֹאת.

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: to be full‏‏‏‏


השורש מלא

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
מ־ל־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלֵא מָלֵא יִמְלָא -אין- לִמְלֹא
נִפְעַל נִמְלָא נִמְלָא יִמָּלֵא הִמָּלֵא לְהִמָּלֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל מִלֵּא מְמַלֵּא יְמַלֵּא מַלֵּא לְמַלֵּא
פֻּעַל מֻלָּא מְמֻלָּא יְמֻלָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַלֵּא מִתְמַלֵּא יִתְמַלֵּא הִתְמַלֵּא לְהִתְמַלֵּא

הערות

[עריכה]
  • בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
  • "בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א

מִלֵּא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מילא
שורש וגזרה מ־ל־אגזרת נחי ל"א
בניין פִּעֵל
  1. הכניס לתוך מקום. שם תוכן בתוך דבר אחר.
    • ”וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ“ (יהושוע ט, פסוק יג)
    • ” וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אלהים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת“ (שמות לה, פסוק לא)
  2. לשון המקרא השלים את המוטל עליו.
    • מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה“ (בראשית כט, פסוק כז)
    • ”כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי [...]בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי ה'“ (במדבר לב, פסוקים יאיב)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש מלא

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
מ־ל־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלֵא מָלֵא יִמְלָא -אין- לִמְלֹא
נִפְעַל נִמְלָא נִמְלָא יִמָּלֵא הִמָּלֵא לְהִמָּלֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל מִלֵּא מְמַלֵּא יְמַלֵּא מַלֵּא לְמַלֵּא
פֻּעַל מֻלָּא מְמֻלָּא יְמֻלָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַלֵּא מִתְמַלֵּא יִתְמַלֵּא הִתְמַלֵּא לְהִתְמַלֵּא

הערות

[עריכה]
  • בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
  • "בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א

סמוכין

[עריכה]
  1. הערות לקסיקאליות על כמה מונחי-צבא קדומים,ישראל אפעלרץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה,1989
  2. למלא או למלות, באתר האקדמיה ללשון העברית, 18 באפריל 2019
  3. "למלא או למלאות". ‏השפה העברית‏