קרקע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קַרְקַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרקע
הגייה* karka
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש ק־ר־ק־ע
דרך תצורה
נטיות ר׳ קַרְקָעוֹת, ס"ר קַרְקְעוֹת־
שכבות קרקע
  1. פני כדור הארץ.
    • ” וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם“ (במדבר ה, פסוק יז)
  2. תחתית, הקרוב אל מרכז כדור הארץ.
    • ”וַיִּבֶן אֶת-קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן צִפָּה עֵץ מִבָּיִת; וַיְצַף אֶת-קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים“ (מלכים א׳ ו, פסוק טו)
    • ”וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה וְסָפוּן בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד הַקַּרְקָע (מלכים א׳ ז, פסוק ז)
    • ”וְאִם יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים וְאִם יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְּקַרְקַע הַיָּם מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַנָּחָשׁ וּנְשָׁכָם“ (עמוס ט, פסוק ג)
  3. החומר המרכיב את היבשה בכדור הארץ. אדמה. מצע לגידולים חקלאיים.
    • החקלאות המודרנית משביחה את הקרקע במיני דשנים כדי לשפר את איכות הגידולים.

גיזרון[עריכה]

  1. באכדית qaqqaru; בארמית קרקעא.

נגזרות[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]


תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קִרְקַע (גם: קִרְקֵעַ)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קרקע
שורש וגזרה ק־ר־ק־ע, שלמים
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה אסר על טייס או על מטוס להמריא.
    • עקב עבירת בטיחות חמורה הוחלט לקרקע את הטייס עד תום החקירה.
  2. בהשאלה: העניש בריתוק.

גיזרון[עריכה]

  1. תחדיש מהמילה קרקע.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מונחים בגאוגרפיה פיזית
גאולוגיה | גאוגרפיה סביבתית | גאומורפולוגיה | הידרולוגיה והידרוגרפיה | מדעי האטמוספירה | מטאורולוגיה | קלימטולוגיה | פליאוקלימטולוגיה | מדעי הים | גאולוגיה ימית | אוקיינוגרפיה פיזיקלית | אוקיינוגרפיה כימית | אוקיינוגרפיה ביולוגית | אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | קרקע | טקטוניקת הלוחות | יבשת | אוקיינוס | ים | זרם מים | אגם | מעין | נהר | נחל | דלתא | מפרץ | מצר ים | מצר יבשה | ארכיפלג | אי | חצי אי| אטול| מדבר | נוה מדבר | חולות נודדים | חולית | ערבה | סוואנה

קֻרְקַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קורקע
שורש וגזרה ק־ר־ק־ע, שלמים
בניין פֻּעַל


  1. נאסר עליו (טייס או מטוס) להמריא.
    • עקב עבירת בטיחות חמורה קורקע הטייס עד תום החקירה.
  2. בהשאלה: נענש.

גיזרון[עריכה]

  1. מהמילה קרקע.

מילים נרדפות[עריכה]