נחל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק במילה. לערך העוסק בראשי התיבות; ראו נח"ל.

נַחַל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נחל
הגייה* nakhal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ח־ל
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ נְחָלִים; ס׳ נַחֲלֵי־
נחל זורם
  1. לשון המקרא גוף מים הקטן מנהר.
    • ”וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.“ (בראשית כו, פסוק יט)
    • ”וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה.“ (מלכים א׳ יז, פסוק ו)
    • ”כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת.“ (קהלת א, פסוק ז)

גיזרון[עריכה]

  • מקביל לאכדית נַחלֻ naḫlu, אוגריתית nḫl[1] במשמע נהר קטן או גיא, כי קרקעית של גיא תכופות מכילה נחל.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נחל
    ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחלים

נָחַל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נחל
שורש וגזרה נ־ח־ל
בניין פָּעַל (קַל)
  1. קיבל, זכה. תפס בעלות על ממון של אחר, בעיקר בשטח אדמה, בירושה מן קרוב שמת או בכיבוש מלחמה.
    • ”מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ“ (שמות כג, פסוק ל)
    • ”כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה “ (במדבר לב, פסוק יט)
    • פרעה נחל מפלה בצאת ישראל ממצרים.

גזרון[עריכה]

  • באכדית מארי - נֲחֱלֻם naḫālum
  • באוגריתית - קיים הצירוף ("אֲרְצְ נֲחל" arṣ-nḥl) המגיע ממציאות אגררית במשמעות - לרשת חלקת אדמה.
  • בנבטית ושומרונית שנתגלתה במערת האיגרות ושדנה בזכויות ירושה מופיע הביטוי "נחלה משותפת" wš)wtpw wnḥlh) "וָושְׁתָּאפּ וָונחָלַה" .
  • מערבית בניב דרומי קדום (שורש ن ح ل‎ נ-ח-ל, נָחַל) ,נוצר הפועל "תָנְחֲלֲה" تَنَحَّلَ , במשמעות לייחס לעצמו , לתבוע בעלות, לאמץ, לֶאֱבוֹק,להשאיל.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

נִחֵל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניחל
שורש וגזרה נ־ח־ל
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא[לא בשימוש] הוביל אדם לתפוס לו זכויות על קרקע

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 621