לדלג לתוכן

מעין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף מעיין)
יש להוסיף לדף זה את הערך: מֵעֵין.

מַעְיָן א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעיין
הגייה* maayan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־י־ן
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר': מַעְיָנוֹת אוֹ מעְיָנִים, נ"י: מַעְיַן־, נ"ר: מַעַיְנֵי־ אוֹ מַעְיְנוֹת־, כ': מַעְיָנוֹ, מַעְיָנָהּ; מַעְיְנוֹתֶיה אוֹ מַעַיְנֶיהָ, מַעְיְנוֹתַי אוֹ מַעַיְנַי
מעיין
  1. בריכת מים שבקעו מתוך האדמה.
    • ”וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן-הַשָּׁמָיִם.“ (בראשית ח, פסוק ב)
    • ”אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה-מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא.“ (ויקרא יא, פסוק לו)
    • ”וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.“ (ישעיהו יב, פסוק ג)
    • ”הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ-מָיִם.“ (תהלים קיד, פסוק ח)
    • מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן-לְבָנוֹן.“ (שיר השירים ד, פסוק טו)
  2. שם פרטי לזכר או לנקבה.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מעיין
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מעיינות

מַעְיָן ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעיין
הגייה* maayan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־י־ן
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר': מַעְיָנוֹת אוֹ מעְיָנִים, נ"י: מַעְיַן־, נ"ר: מַעַיְנֵי־ אוֹ מַעְיְנוֹת־, כ': מַעְיָנוֹ, מַעְיָנָהּ; מַעְיְנוֹתֶיה אוֹ מַעַיְנֶיהָ, מַעְיְנוֹתַי אוֹ מַעַיְנַי
  1. (יש לשכתב פירוש זה): רצון האדם חפצו ושאיפותיו
    • ”וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ“ (תהלים פז, פסוק ז)
    • ”בילדותו יצק מים על יד חכמים ורבנים מפורסמים... כל מעייניו היו תמיד בלימודיו ובספריו.. וישם לילות כימים לשקוד על דלתי התורה והעבודה“ (מתוך הערך חיים חזקיהו מדיני בויקיפדיה)

גיזרון

[עריכה]
  • מילה מקראית
  • לרוב המפרשים לשון נתינת העין בדברי רש"י נראית הבנה שונה

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

מְעֻיָּן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעוין
הגייה* meuyan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־י־ן
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות ר׳ מְעֻיָּנִים
מעוין
  1. לשון ימי הביניים מצולע בן ארבע צלעות השוות באורכן.
    • כל ריבוע הוא מעוין, אך לא כל מעוין הוא ריבוע. ריבוע הוא מקרה פרטי של מעוין שבו הזוויות שוות.
    • מעוין הוא מקרה פרטי של דלתון ושל מקבילית.

גיזרון

[עריכה]
  • מערבית: ‫مُعَيَّن‬ (מֻעַיַּן) באותו משמע.

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מעוין
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מעוינים