ימה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יַמָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימה
הגייה* yama
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־מ־ם
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ יַמּוֹת; יַמַּת־, ר׳ יַמּוֹת־
ימת אירי, אחת הימות הגדולות בתבל
  1. מקווה מים גדול, המוקף יבשה.
    • ”תנו רבנן - רוחצים במי גרר [צ"ל: גדר], במי חמתן, במי עסיא ובמי טבריא, אבל לא בים הגדול ולא בימה של סדום שנתכוון לרפואה“ (בבלי, מסכת שבתדף קט, עמוד א)

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בתלמוד ובדברי חז"ל המילה המקראית אגם איננה מופיעה, וים או ימה משמשות כחלופה לה.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ימה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגמים

יָמָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימה
הגייה* yama
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה ים + ה"א המגמה
נטיות
  1. לכיוון הים.
    • ”וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה רוּחַ-יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת-הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף...“ (שמות י, פסוק יט)
    • "נְחַלִים זוֹרְמִים הַיַּמָּה / וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה / גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה / אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה" (אולי על שפת הים, מאת נורית הירש)
    • "לְפֶתַע הַיַּמָּה הִגַּעְנוּ / אֶל מוּל הַגַּלִּים אָז כָּרַעְנוּ / הָרוּחַ הִמְשִׁיךְ לְבַדּוֹ." (אַתְּ וַאֲנִי וְהָרוּחַ, מאת יורם טהרלב)
  2. לכיוון מערב.
    • ”וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה“ (בראשית כח, פסוק יד)

גיזרון[עריכה]

  • תוספת של ה"א המגמה למילה יָם. הים התיכון נמצא במערבה של ארץ־ישראל, וכך נתקבלה המשמעות "לכיוון מערבה". ראו גם אָחוֹר.
  • 2. טור סיני הציע לתקן את הפסוק: ” וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם (יהושע יא, פסוק ח), בצורה הזאת: ”וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד-יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּם, וַיִּרְדְּפוּם עַד-צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂור הנפוֹת מימה (יהושע יא, פסוק ח) לפיכך מציע טור סיני ש"נפות מימה" (ממערב), הן: ”נָפוֹת דּוֹר, מִיָּם“ (יהושע יא, פסוק ב).
הדברים נכונים גם לגבי המסופר בספר דברי הימים: ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָיִם וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִי“ (דברי הימים ב, פסוקים טזד), וגם כאן יש לקרוא: ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָ-יִמה וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִ“ (דברי הימים ב, פסוקים טזד) .

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]