”תנו רבנן - רוחצים במי גרר [צ"ל: גדר], במי חמתן, במי עסיא ובמי טבריא, אבל לא בים הגדול ולא בימה של סדום שנתכוון לרפואה“ (בבלי, מסכת שבת – דף קט, עמוד א)
תוספת של ה"א המגמה למילה יָם. הים התיכון נמצא במערבה של ארץ־ישראל, וכך נתקבלה המשמעות "לכיוון מערבה". ראו גם אָחוֹר. מצרית-קדומה בהגיית: גִאִ-מֶנְטִי (jmntj) בהוראת:מערבי,ימין (צד). להלן ההרוגליף:
הדברים נכונים גם לגבי המסופר בספר דברי הימים:שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר דברי הימים, האם הכוונה היא לדברי הימים א או דברי הימים ב?. ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָיִם וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִי“ (דברי הימים ב, פסוקים טז–ד), וגם כאן יש לקרוא: שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר דברי הימים, האם הכוונה היא לדברי הימים א או דברי הימים ב?. ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָ-יִמה וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִ“ (דברי הימים ב, פסוקים טז–ד) .
ערך בוויקיפדיה: ימה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגמים
