ימה

יַמָּה

מקוה מים גדול, המוקף יבשה.
- ”ג' נשים הביאו קיניהן [...] זו שאומרת לימתי סברין מימר שופעת כים אמר לון בימה סכנת“ (ירושלמי, מסכת שקלים – פרק ה, הלכה א)
- ”תנו רבנן - רוחצים במי גרר [צ"ל: גדר], במי חמתן, במי עסיא ובמי טבריא, אבל לא בים הגדול ולא בימה של סדום שנתכוון לרפואה“ (בבלי, מסכת שבת – דף קט, עמוד א)

ערך בוויקיפדיה: ימה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגמים

לכיוון הים.
- ”וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה רוּחַ-יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת-הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף...“ (שמות י, פסוק יט)
- "נְחַלִים זוֹרְמִים הַיַּמָּה / וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה / גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה / אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה" (אולי על שפת הים, מאת נורית הירש)
- "לְפֶתַע הַיַּמָּה הִגַּעְנוּ / אֶל מוּל הַגַּלִּים אָז כָּרַעְנוּ / הָרוּחַ הִמְשִׁיךְ לְבַדּוֹ." (אַתְּ וַאֲנִי וְהָרוּחַ, מאת יורם טהרלב)
לכיוון מערב.
- ”וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה“ (בראשית כח, פסוק יד)

תוספת של ה"א המגמה למילה יָם. הים התיכון נמצא במערבה של ארץ־ישראל, וכך נתקבלה המשמעות "לכיוון מערבה".