מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימה
הגייה * yama
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־מ־ם
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ יַמּוֹת; יַמַּת־, ר׳ יַמּוֹת־
ימת אירי, אחת הימות הגדולות בתבל
מקווה מים גדול, המוקף יבשה.
”תנו רבנן - רוחצים במי גרר [צ"ל: גדר], במי חמתן, במי עסיא ובמי טבריא, אבל לא בים הגדול ולא בימה של סדום שנתכוון לרפואה“ (בבלי, מסכת שבת – דף קט, עמוד א ) מילים נרדפות [ עריכה ] מידע נוסף [ עריכה ] בתלמוד ובדברי חז"ל המילה המקראית אגם איננה מופיעה, וים או ימה משמשות כחלופה לה. קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
ימה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אגמים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימה
הגייה * ya ma
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה ים + ה"א המגמה
נטיות
לכיוון הים.
”וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה רוּחַ-יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת-הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף...“ (שמות י , פסוק יט ) "נְחַלִים זוֹרְמִים הַיַּמָּה / וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה / גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה / אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה" (אולי על שפת הים נורית הירש ) "לְפֶתַע הַיַּמָּה הִגַּעְנוּ / אֶל מוּל הַגַּלִּים אָז כָּרַעְנוּ / הָרוּחַ הִמְשִׁיךְ לְבַדּוֹ." (אַתְּ וַאֲנִי וְהָרוּחַ יורם טהרלב )
לכיוון מערב .
”וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה“ (בראשית כח , פסוק יד ) תוספת של ה"א המגמה למילה יָם . הים התיכון נמצא במערבה של ארץ־ישראל, וכך נתקבלה המשמעות "לכיוון מערבה". ראו גם אָחוֹר .
2. טור סיני הציע לתקן את הפסוק: ” וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם “ (יהושע יא , פסוק ח ) , בצורה הזאת: ”וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד-יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּם, וַיִּרְדְּפוּם עַד-צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂור הנפוֹת מימה “ (יהושע יא , פסוק ח ) לפיכך מציע טור סיני ש"נפות מימה" (ממערב), הן: ”נָפוֹת דּוֹר, מִיָּם“ (יהושע יא , פסוק ב ) . הדברים נכונים גם לגבי המסופר בספר דברי הימים: ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָיִם וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִי“ (דברי הימים ב , פסוקים טז – ד ) , וגם כאן יש לקרוא: ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָ-יִמה וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִ“ (דברי הימים ב , פסוקים טז – ד ) . מילים נרדפות [ עריכה ] מידע נוסף [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה: ימה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגמים