מבוא ים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מְבוֹא יָם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מבוא ים
הגייה* mevo yam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ו־א
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ מְבוֹאוֹת יָם
  1. לשון המקרא נמל לאניות; שפך נהר או מפרץ מוגן מפני רוחות, אליו נכנסות אניות כדי לטעון ולפרוק את מטענן.
    • "וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הישבתי [הַיֹּשֶׁבֶת] עַל מְבוֹאֹת יָם רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל אִיִּים רַבִּים [...]." (יחזקאל כז, פסוק ג)
    • "ויתן לישראל באלכסנדריא את דֶלְתָא היושבת לחוף הים למושב, ויפקד בידם את משמרת מבוא הים והנהרות ומפקד האניות העוברות [...]." (ימי היוונים, מאת זאב יעבץ, בפרויקט בן יהודה)
    • "המ"ע הזה הוסיף להגיד, כי יש לאל יד ענגלאנד להפיץ בחדש ימים, את אניות צי אמעריקא, ולהדפו לכל רוח ופאה, ולסגור את מבואות ים לערי הצפון, לבלי תת לאניותיהם יוצא ובא [...]." ("הכרמל", 27 בדצמבר 1861, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון[עריכה]

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על יחזקאל כז ג: "על מבואות ים" - על הנמל שהספינות באות עד החומה והשערים, והרבה כרכין יושבין על הים ואינה מקום נמל, ואין הספינות יכולות לקרב אליהם; "מבואות ים" - פור"ט בלע"ז.
  • מצודת דוד על יחזקאל כז ג: "על מבואות ים" - על הנמל מקום שהספינות באים.
  • מצודת ציון על יחזקאל כז ג: "מבואת" - מלשון ביאה.

מילים נרדפות[עריכה]