מבוא ים
מראה
מְבוֹא יָם
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מבוא ים |
הגייה* | mevo yam |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ו־א |
דרך תצורה | צרף |
נטיות | ר׳ מְבוֹאוֹת יָם |
- לשון המקרא שפך נהר או מפרץ מוגן מפני רוחות, אליו באות אוניות כדי לטעון ולפרוק את מטענן.
- ”וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הישבתי [הַיֹּשֶׁבֶת] עַל מְבוֹאֹת יָם רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל אִיִּים רַבִּים [...].“ (יחזקאל כז, פסוק ג)
- ”ויתן לישראל באלכסנדריא את דֶלְתָא היושבת לחוף הים למושב, ויפקד בידם את משמרת מבוא הים והנהרות ומפקד האניות העוברות [...].“ (ימי היוונים, מאת זאב יעבץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”המ"ע הזה הוסיף להגיד, כי יש לאל יד ענגלאנד להפיץ בחדש ימים, את אניות צי אמעריקא, ולהדפו לכל רוח ופאה, ולסגור את מבואות ים לערי הצפון, לבלי תת לאניותיהם יוצא ובא [...].“ ("הכרמל", 27 בדצמבר 1861, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- מבוא, מן ב-ו-א.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י על יחזקאל כז ג: "על מבואות ים" - על הנמל שהספינות באות עד החומה והשערים, והרבה כרכין יושבין על הים ואינה מקום נמל, ואין הספינות יכולות לקרב אליהם; "מבואות ים" - פור"ט בלע"ז.
- מצודת דוד על יחזקאל כז ג: "על מבואות ים" - על הנמל מקום שהספינות באים.
- מצודת ציון על יחזקאל כז ג: "מבואת" - מלשון ביאה.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: port, harbour, heaven for ships