לב ים

לֵב יָם[עריכה]

לשון המקרא אמצע הים, הרחק מן החוף.
- "דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר, דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה." (משלי ל יט)
- הידיעה הגיעה אלינו בלב ים, מרחק שני ימי הפלגה מן הנמל הקרוב.
- ”כאניה סוערה בלב ים זועף, אשר נטשו חבליה ואין משוט ומנהל לה, כן מצב ארץ מצרים בעת ובעונה הזאת.“ ("הצפירה", 26 ביולי 1882, באתר עיתונות יהודית היסטורית)