נהר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָהָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נהר
הגייה* nahar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ה־ר א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ נְהָרוֹת גם נְהָרִים; נְהַר־, ר׳ נַהֲרוֹת־ או נַהֲרֵי־
נהר קולומביה שבאורגון, ארה"ב.
  1. לשון המקרא אפיק טבעי המזרים מים מתוקים ממקור יבשתי כמו מעיינות ושלגים אל אגם או אל ים.
    • ”וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.“ (בראשית ב, פסוק יד)
    • ”מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ.“ (שיר השירים ח, פסוק ז)
    • הירדן הוא הנהר היחיד בארץ־ישראל.

גזרון[עריכה]

  • מקראי, מקביל באותו משמע לארמית נְהַר[1], אכדית נַרוּ nāru, אוגריתית nhr[2], סורית ܢܰܗܪܳܐ (נהרא), ערבית ‫نَهْر‬ (נַהְר).

מידע נוסף[עריכה]

  • בכתובות המלכותיים המיוחסין לתגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיע כשם עצם - nāru הגייה:"נְאֲרוּ", בכתב חקוק ,"ÍD, ÍD-šu". כפועל באותה הגייה במשמעות-"מוסיקאי" בכתב חקוק - LÚ.NAR.MEŠ [3].

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: river‏‏‏‏
  • ערבית: نهر‏‏‏‏ (הגייה: נַהַר)

ראו גם[עריכה]

מונחים בגאוגרפיה פיזית
גאולוגיה | גאוגרפיה סביבתית | גאומורפולוגיה | הידרולוגיה והידרוגרפיה | מדעי האטמוספירה | מטאורולוגיה | קלימטולוגיה | פליאוקלימטולוגיה | מדעי הים | גאולוגיה ימית | אוקיינוגרפיה פיזיקלית | אוקיינוגרפיה כימית | אוקיינוגרפיה ביולוגית | אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | קרקע | טקטוניקת הלוחות | יבשת | אוקיינוס | ים | זרם מים | אגם | מעין | נהר | נחל | דלתא | מפרץ | מצר ים | מצר יבשה | ארכיפלג | אי | חצי אי| אטול| מדבר | נוה מדבר | חולות נודדים | חולית | ערבה | סוואנה

מידע נוסף[עריכה]

  • המילה מופיעה גם כשם למלכים של אויבי ישראל כנראה מדובר במשל. ”אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ“ (ישעיהו יח, פסוק ב)

הערות שוליים[עריכה]

  1. Gesenius.
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 618
  3. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-15 https://epub.ub.uni-muenchen.de/31837/7/Jamie_Novotny_The_Royal_Inscriptions_of_Tiglath-pileser_III_and_Shalmaneser_V.pdf

נָהַר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ה־ר ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נעשה מלא באור. התמלא בשמחה.

גיזרון[עריכה]

  • מהשורש נ-ו-ר שמשמעו 'אור, אש', השורש של מנורה, נֵר, אכדית נוּרֻ nūru 'אור', סורית ܢܽܘܪܳܐ (נורא) 'אש', ערבית نُور (נוּר) 'אור, נר', קשור לעברית מקראית נְהָרָה 'אור, זוהר'[1], ארמית נְהוֹרא[2].
  • קיימת תופעה של חילוף אותיות וּ↔ה בין עברית↔ארמית[3], לכן שורש נוּר↔נהר, ראו גם מוּל↔מהל (משם מוהל), רוּץ↔רהט (משם שפה רהוטה 'שפה רצה').
  • שורש נפוץ בארמית במקרא "נהירו" ובלשון חז"ל "נהורא". סגי נהור.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: shine‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

נָהַר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נהר
שורש וגזרה נ־ה־ר א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא זרם, יאמר על רבים: נאסף והלך במהירות (רבים כאחד) אל מטרה נכספת.

גיזרון[עריכה]

  • מן נָהָר: 'זרם כמו מי נהר'. מקביל לערבית نَهَرَ‬ (נַהַרַ) 'זרם, נהר' מן ‫نَهْر‬ (נַהְר) 'נהר'.

נידע נוסף[עריכה]

  • שאולה מן אכדית, בלשון מצרית קדומה והחל מן השושלת ה-18 של פרעוני מצרים בצורת - נהר nhr גם בהוראת משוטט, נע ונד [4].

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: flow‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נהר

נֹהַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נוהר
הגייה* nohar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ה־ר ב
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ נְהָרִים; נֹהַר־, ר׳ נָהֳרֵי־; כ׳ נָהֳרוֹ, נָהָרְךָ, נְהָרָיו, נְהָרֵיךָ
  1. לשון ימי הביניים זוהר, אור קורן ומאיר.
    • {
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. Brown-Driver-Briggs, אבן שושן ערך נהרה.
  2. מילון יסטרוב.
  3. מאמר של האקדמיה ללשון העברית.
  4. nhr / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 421