נהר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נָהָר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נהר |
| הגייה* | nahar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ה־ר א |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | ר׳ נְהָרוֹת גם נְהָרִים; נְהַר־, ר׳ נַהֲרוֹת־ או נַהֲרֵי־ |
- לשון המקרא אפיק טבעי המזרים מים מתוקים ממקור יבשתי כמו מעיינות ושלגים אל אגם או אל ים.
- ”וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.“ (בראשית ב, פסוק יד)
- ”מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ.“ (שיר השירים ח, פסוק ז)
- הירדן הוא הנהר היחיד בארץ־ישראל.
גזרון[עריכה]
- מקראי, מקביל באותו משמע לארמית נְהַר[1], אכדית נַרוּ nāru, אוגריתית nhr[2], סורית ܢܰܗܪܳܐ (נהרא), ערבית نَهْر (נַהְר).
מידע נוסף[עריכה]
- בכתובות המלכותיים המיוחסין לתגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיע כשם עצם - nāru הגייה:"נְאֲרוּ", בכתב חקוק ,"ÍD, ÍD-šu". כפועל באותה הגייה במשמעות-"מוסיקאי" בכתב חקוק - LÚ.NAR.MEŠ [3].
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
| מונחים בגאוגרפיה פיזית |
| גאולוגיה | גאוגרפיה סביבתית | גאומורפולוגיה | הידרולוגיה והידרוגרפיה | מדעי האטמוספירה | מטאורולוגיה | קלימטולוגיה | פליאוקלימטולוגיה | מדעי הים | גאולוגיה ימית | אוקיינוגרפיה פיזיקלית | אוקיינוגרפיה כימית | אוקיינוגרפיה ביולוגית | אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | קרקע | טקטוניקת הלוחות | יבשת | אוקיינוס | ים | זרם מים | אגם | מעין | נהר | נחל | דלתא | מפרץ | מצר ים | מצר יבשה | ארכיפלג | אי | חצי אי| אטול| מדבר | נוה מדבר | חולות נודדים | חולית | ערבה | סוואנה |
מידע נוסף[עריכה]
- המילה מופיעה גם כשם למלכים של אויבי ישראל כנראה מדובר במשל. ”אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ“ (ישעיהו יח, פסוק ב)
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ Gesenius.
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 618
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-15 https://epub.ub.uni-muenchen.de/31837/7/Jamie_Novotny_The_Royal_Inscriptions_of_Tiglath-pileser_III_and_Shalmaneser_V.pdf
נָהַר א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נהר |
| שורש וגזרה | נ־ה־ר ב |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא נעשה מלא באור. התמלא בשמחה.
גיזרון[עריכה]
- מהשורש נ-ו-ר שמשמעו 'אור, אש', השורש של מנורה, נֵר, אכדית נוּרֻ nūru 'אור', סורית ܢܽܘܪܳܐ (נורא) 'אש', ערבית نُور (נוּר) 'אור, נר', קשור לעברית מקראית נְהָרָה 'אור, זוהר'[1], ארמית נְהוֹרא[2].
- קיימת תופעה של חילוף אותיות וּ↔ה בין עברית↔ארמית[3], לכן שורש נוּר↔נהר, ראו גם מוּל↔מהל (משם מוהל), רוּץ↔רהט (משם שפה רהוטה 'שפה רצה').
- שורש נפוץ בארמית במקרא "נהירו" ובלשון חז"ל "נהורא". סגי נהור.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: shine
ראו גם[עריכה]
נָהַר ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נהר |
| שורש וגזרה | נ־ה־ר א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא זרם, יאמר על רבים: נאסף והלך במהירות (רבים כאחד) אל מטרה נכספת.
גיזרון[עריכה]
- מן נָהָר: 'זרם כמו מי נהר'. מקביל לערבית نَهَرَ (נַהַרַ) 'זרם, נהר' מן نَهْر (נַהְר) 'נהר'.
נידע נוסף[עריכה]
- קיימת גם באכדית, בלשון מצרית קדומה והחל מן השושלת ה-18 של פרעוני מצרים בצורת - נהר nhr גם בהוראת משוטט, נע ונד [4].
תרגום[עריכה]
- אנגלית: flow
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נהר |
נֹהַר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נוהר |
| הגייה* | nohar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ה־ר ב |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ נְהָרִים; נֹהַר־, ר׳ נָהֳרֵי־; כ׳ נָהֳרוֹ, נָהָרְךָ, נְהָרָיו, נְהָרֵיךָ |
- לשון ימי הביניים זוהר, אור קורן ומאיר.
- {
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
גיזרון[עריכה]
- מן נָהַר 'נמלא אור'.
מילים נרדפות[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ Brown-Driver-Briggs, אבן שושן ערך נהרה.
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ מאמר של האקדמיה ללשון העברית.
- ↑ nhr / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 421