מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
דשא
הגייה *
de she
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ד־שׁ־א
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ דְּשָׁאִים, דִּשְׁאֵי־
דשא
עשב ירוק ממשפחת הדגניים המשמש לכסוי נרחב של הקרקע .
”וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ...“ (בראשית א , פסוק יב )
”וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה...“ (ישעיהו סו , פסוק יד )
”בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי; עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.“ (תהלים כג , פסוק ב )
”הֲיִנְהַק־פֶּרֶא עֲלֵי־דֶשֶׁא ; אִם יִגְעֶה־שּׁוֹר עַל־בְּלִילוֹ?“ (איוב ו , פסוק ה )
”וְעַל הַיְרָקוֹת אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים .“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה א )
”כָּתְנוֹת פַּסִּים / לָבַש הַגָּן / וּכְסוּת רִקְמָה / מִדֵּי דִשְׁאוֹ / וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ / עָטָה כָל עֵץ / וּלְכָל עַיִן / הֶרְאָה פִלְאוֹ“ (כָּתְנוֹת פַּסִּים , מאת משה אבן עזרא , בפרויקט בן יהודה )
מקור המילה בלשון המקרא . מקביל לאוגריתית : "דשת" dṯt בהוראת מספוא ,עשב . אכדית המופיעה בכתובת אסרחדון :dīšu בהוראת צמחייה שופעת, עשבי-אביב [1] .
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
דשא תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
דשא
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 281 : dṯt