מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אחו
הגייה *
a khu
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ח־י/ה
דרך תצורה
נטיות
ר׳ אֲחָוִים; אָחוּ־, ר׳ אַחְוֵי־; כ׳ אַחְוִי
אחו בגליל התחתון
שטח אדמה מכוסה עשב המשמש לרוב למרעה.
”וְהִנֵּה מִן־הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר, וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ .“ (בראשית מא , פסוק ב )
”הֲיִגְאֶה־גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה; יִשְׂגֶּה־אָחוּ בְלִי-מָיִם?“ (איוב ח , פסוק יא )
”ויקר מקרהם לעבר על פני אחו , מקום מרעה לבהמה, וחמורים רועים באחו “ (האריה הלבן , מאת חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
עצרנו לארוחת צהריים באחו הירוק שבצד הדרך.
בלשון מצרית: acha 'היה ירוק' . בפפירוס אוקסירינכוס - 41 (Oxyrhynchus) שנמצא במצרים המתוארך לתקופה הפטולמאית מתועדת המילה - אחּהי akhi - בהוראת קנה סוף ,צמחים הגדלים סמוך למקווה מים [1] .
אכדית : אחו aḫu בהוראת גדה ,חוף .
געז: אֲחָ, בהוראת "בקר"[2] .
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אחו
"אָחוּ", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 260 )
↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary: With an Index of English Words" ,1920 ,E. A. Wallis Budge" page 8
↑ א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 88