מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחו
הגייה * a khu
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ח־י/ה
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֲחָוִים; אָחוּ־, ר׳ אַחְוֵי־; כ׳ אַחְוִי
אחו בגליל התחתון שטח אדמה מכוסה עשב המשמש לרוב למרעה.
”וְהִנֵּה מִן־הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר, וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ .“ (בראשית מא , פסוק ב ) ”הֲיִגְאֶה־גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה; יִשְׂגֶּה־אָחוּ בְלִי-מָיִם?“ (איוב ח , פסוק יא ) ”ויקר מקרהם לעבר על פני אחו , מקום מרעה לבהמה, וחמורים רועים באחו “ (האריה הלבן חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה ) עצרנו לארוחת צהריים באחו הירוק שבצד הדרך. בלשון מצרית: acha 'היה ירוק' . בפפירוס אוקסירינכוס - 41 (Oxyrhynchus) שנמצא במצרים המתוארך לתקופה הפטולמאית מתועדת המילה - אחּהי akhi - בהוראת קנה סוף ,צמחים הגדלים סמוך למקווה מים [ 1]
אכדית : אחו aḫu בהוראת גדה ,חוף .
געז: אֲחָ, בהוראת "בקר"[ 2] תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אחו
"אָחוּ", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 260 )
↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary: With an Index of English Words" ,1920 ,E. A. Wallis Budge" page 8
↑ א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 88
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחו