עפר

יש להוסיף לדף זה את הערכים: עִפֵּר, עֻפַּר.

עָפָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עפר
הגייה*	׳afar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־פ־ר
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות

עפר

1. החומר ממנו עשויה האדמה. סלע שהתפורר בדרך של בליה לכדי גושים קטנים.

   • ”וַיִּיצֶר יהוה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה“ (בראשית ב, פסוק ז)
   • ”בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי-עָפָר אַתָּה וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב“ (בראשית ב, פסוק ז)
   • ”יִתֵּן יהוה אֶת-מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן-הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ“ (דברים כח, פסוק כד)
   • ”וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יהוה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ“ (ישעיהו ב, פסוק יט)

2. מעמד החברתי נמוך

   • ”מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל; תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ“ (במדבר כג, פסוק י)

גזרון

• באכדית , בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצוי הפועל : "אֶפֶּרוּ" eperu , במשמעות "ארץ","מחצב" .
• לפי השערה מקובלת, מקור המילה Africa: הרומאים השתמשו בתואר Afer ו Afri לציון בן אדם מהארץ של קרת חדשת\קרתגו, משמה הפיניקית\פונית של ארץ זו. ייתכן שהשם הפוני קשור למילה הפיניקית 𐤏‎𐤐𐤓 (עפר afar\afer), מקביל לעברית עָפָר, כתיאור יובש הארץ: 'ארץ העפר'. בנוסף, ייתכן שתואר זה נובע משמו של שבט מקומי מאזור קרת חדשת והוא לא קשור למילה 𐤏‎𐤐𐤓\עפר.
• 2: ”עֲפַר יַעֲקֹב“ (במדבר כג, פסוק י) הוא צירוף מקראי שהוראתו - 'פשוטי העם' (השוו גם - עפירו). מן הפסוק ניתן להבין כי קיימת הנגדת-משמעות בין התיבות 'עפר' לבין תיבת 'רֹבַע', באוגריתית עפּר ʕpr בהוראת מעמד חברתי נמוך של פליטים . בעוד הביטוי ”רֹבַע יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כג, פסוק י) מורה על 'שכבת-אליטה' וזאת עפ"י לשון אוגריתית - 'רבּ' rb בהוראת מנהיג, צ'יף, בכיר (ממנה כנראה נגזרו תיבות רווח, ורבבה) . השוו מאמרו של פרופ' חיים רבין .

נגזרות

• עפרורי

מילים נרדפות

• אדמה

תרגום

• אנגלית: soil‏‏‏‏

ראו גם

• בוץ
• חול
• רגב

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אדמה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפר

עָפֹר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עפור
הגייה*	afor
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ע־פ־ר
דרך תצורה	משקל קָטֹל
נטיות	ר׳ עֲפֹרִים; נ׳ עֲפֹרָה, נ"ר עֲפֹרוֹת

1. ספרותי שצבעו כצבע העפר.

   • "עם בוא הבוקר העפור / שוב לא אהיה כאן, רק הכפור / ישרור עד שהיום יוכרע", מתוך "האויב" מאת שארל בודלר בתרגום דורי מנור.

2. בהשאלה חיוור כמת.

גיזרון

• נגזר משם־העצם עָפָר.

מילים נרדפות

• חיוור (2)

ראו גם

• אָפֹר

עֹפֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עופר
הגייה*	Ofer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־פ־ר
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ עֳפָרִים; עָפְרֵי־; נ׳ עָפְרָה

עופר של איילה

1. צֶאֱצָא שֶׁל הַצְּבִיָּה אוֹ שֶׁל הָאַיָּלָה.

   • ”אַיָּלָה וָעֹפֶר – הָאֵם עַל הַבֵּן / וַעֲנָק לְצַוָּארָם וּמְצִלּוֹת חֵן-חֵן“ (אַיָּלָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים: סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל-הָרֵי בָתֶר“ (שיר השירים ב, פסוק יז)
   • ”בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים“ (שיר השירים ח, פסוק יד)
   • ”שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה“ (שיר השירים ז, פסוק ד)

2. שם פרטי לזכר.

גיזרון

• מן המקרא.

מילים נרדפות

• במבי

תרגום

• ערבית: غَزَال‏‏‏‏
• אנגלית: fawn‏‏‏‏

ראו גם

• עפרה
• יעל