עפר

יש להוסיף לדף זה את הערכים: עִפֵּר, עֻפַּר.

עָפָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עפר
הגייה*	׳afar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־פ־ר
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות

עפר

1. החומר שממנו עשויה האדמה. סלע שהתפורר בדרך של בליה לכדי גושים קטנים.

   • ”בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה – כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ; כִּי־עָפָר אַתָּה, וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב.“ (בראשית ג, פסוק יט)
   • ”וְכָל־הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו; סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם עָפָר.“ (בראשית כו, פסוק טו)
   • ”וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת, וְהֵבִיאוּ אֶל־תַּחַת הָאֲבָנִים; וְעָפָר אַחֵר יִקַּח, וְטָח אֶת־הַבָּיִת.“ (ויקרא יד, פסוק מב)
   • ”וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים, וּבִמְחִלּוֹת עָפָר; מִפְּנֵי פַּחַד יהוה, וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ – בְּקוּמוֹ, לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ב, פסוק יט)
   • ”כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ; דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.“ (תהלים מד, פסוק כו)
   • ”הַמַּבְקִיעַ בַּזַּיִת, לֹא יְחַפֵּהוּ בֶעָפָר, אֲבָל מְכַסֶּה הוּא בָּאֲבָנִים אוֹ בַקַּשׁ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ד, משנה ה)

2. בהשאלה: ביטוי לדימוי עצמי נמוך.

   • ”בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה – כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ; כִּי־עָפָר אַתָּה, וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב.“ (בראשית ג, פסוק יט)
   • ”מַה־בֶּצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל-שָׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֱמִתֶּךָ?!“ (תהלים ל, פסוק י)

גזרון

• הצורה עפר הכנענית נחשבת למקבילתה של תיבת eperu ("אֶפֶּרוּ") האכדית. במכתבי אחתאתן (אל-עמארנה) משמשת התיבה לציון מעמד נחות וכניעה, במכתב משתמש השולח במילה eperu כדי לציין את קטנותו ושפלותו לעומת מלך מצרים האדיר. המילה הופיעה גם בכתבי תגלת־פלאסר השלישי האשורי. במכתבי אחתאתן הופיעה גם המילה הכנענית עפר בתעתיק לאותיות אכדיות – ḫa-pa-ru (בתעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית).

נגזרות

• עפרורי

מילים נרדפות

• אדמה
• חול

צירופים

• עפר לרגלי־

תרגום

• אנגלית: soil‏, dirt‏‏‏‏

ראו גם

• בוץ
• חול
• רגב

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אדמה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפר

עָפֹר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עפור
הגייה*	afor
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ע־פ־ר
דרך תצורה	משקל קָטֹל
נטיות	ר׳ עֲפֹרִים; נ׳ עֲפֹרָה, נ"ר עֲפֹרוֹת

1. עברית חדשה ספרותי שצבעו כצבע העפר.

   • "עם בוא הבוקר העפור / שוב לא אהיה כאן, רק הכפור / ישרור עד שהיום יוכרע", מתוך "האויב" מאת שארל בודלר בתרגום דורי מנור.

2. בהשאלה: חיוור כמת.

גיזרון

• נגזר משם־העצם עָפָר.

מילים נרדפות

• חיוור (2)

ראו גם

• אָפֹר

עֹפֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עופר
הגייה*	Ofer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־פ־ר
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ עֳפָרִים; עָפְרֵי־; נ׳ עָפְרָה

עופר של איילה

1. צֶאֱצָא שֶׁל הַצְּבִיָּה אוֹ שֶׁל הָאַיָּלָה.

   • ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים: סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל-הָרֵי בָתֶר“ (שיר השירים ב, פסוק יז)
   • ”בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים“ (שיר השירים ח, פסוק יד)
   • ”אַיָּלָה וָעֹפֶר – הָאֵם עַל הַבֵּן / וַעֲנָק לְצַוָּארָם וּמְצִלּוֹת חֵן-חֵן“ (אַיָּלָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

2. שם פרטי לזכר.

גיזרון

• מן המקרא.

מילים נרדפות

• במבי

תרגום

• ערבית: غَزَال‏‏‏‏
• אנגלית: fawn‏‏‏‏

ראו גם

• עפרה
• יעל