עפר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: עִפֵּר, עֻפַּר.

עָפָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עפר
הגייה* ׳afar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־פ־ר
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
עפר
  1. החומר שממנו עשויה האדמה. סלע שהתפורר בדרך של בליה לכדי גושים קטנים.
    • ”וַיִּיצֶר יהוה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה“ (בראשית ב, פסוק ז)
    • ”בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי-עָפָר אַתָּה וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב“ (בראשית ב, פסוק ז)
  2. מעמד חברתי נמוך
    • ”מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל; תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ“ (במדבר כג, פסוק י)

גזרון[עריכה]

  • הצורה עפר הכנענית נחשבת למקבילתה של תיבת "אפרוּ" האכדית [1] ובמכתבי אל-עמארנה משמשת תיבת "עפר" לציון מעמד נחות וכניעה, במכתב משתמש השולח במילה: אפֶּרוּ (eperu) כדי לציין את קטנותו ושפלותו לעומת מלך מצרים האדיר [2]. בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V ,באכדית מצוי הפועל : "אֶפֶּרוּ" eperu , במשמעות "ארץ","מחצב" [3].
  • 2: הביטוי עֲפַר יַעֲקֹב“ (במדבר כג, פסוק י) מול ← רֹבַע יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כג, פסוק י) מרמז על "מהפיכת השמות" שארעה בימי בית ראשון בו הועדפו שמות בעלי הקשר ממלכתי , על פני שמות בעלי הקשר שבטי למשל; יעקוב-ישראל שרי-שרה אברם-אברהם וכיו"ב. עֲפַר יַעֲקֹב“ (במדבר כג, פסוק י) הוא צירוף מקראי שהוראתו - 'פשוטי העם' (השוו גם - עפירו). מן הפסוק ניתן להבין כי קיימת הנגדת-משמעות בין התיבות 'עפר' לבין תיבת 'רֹבַע'. באוגריתית תיבת עפּר (ʕpr) משמשת בהוראת: "מעמד חברתי נמוך של פליטים" [4]. בעוד הביטוי ”רֹבַע יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כג, פסוק י) מורה על 'שכבת-אליטה' וזאת עפ"י גזרון תיבת "רבּ" (rb) ששורשיו מגיעים מן הלשון האוגריתית בהוראת מנהיג, צ'יף, בכיר (ממנה כנראה נגזרו תיבות רווח, ורבבה) [5]. השוו מאמרו של פרופ' חיים רבין [6] [7].

.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אדמה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפר

סמוכין[עריכה]

  1. יחזקאל קוטשר, בשולי המילון המקראי .ניסן תשכ"ד,חוברת ג',עמ'-185
  2. ציפורה כוכבי-רייני, מבחר דימויים, תיאורים ומטבעות לשון במכתבי אל-עמארנה והשוואתם למקרא. לשוננו: ס'- ג,ד‎ (אלול התשנ"ז)
  3. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7
  4. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 171 : ʕpr
  5. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 717 : rb
  6. חיים רבין / זוטות אטימולוגיות. תרביץ כרך לג‎, חוברת ב‎ טבת תשכ"ד, עמ'114, עֲפַר,רֹבַע
  7. לפי השערה מקובלת, מתיבת "עפר" השמית נגזר גם שמה של יבשת "אפריקה" (Africa) - כהלחם לטיני ((Āfer+icus) . אפֶר (Āfer) הוא מונח פוני או ברברי שיוחס למדינה בה הייתה ממוקמת העיר קרתגו. ההנחה שמדובר בשם-אתני מקומי בו נתקלו המהגרים הפונים החדשים שזה מקרוב הגיעו לאפריקה אחרים קישרו את תיבת עפר (𐤏𐤐𐤓) הפונית כזהה לתיבה העברית ,אפשרות נוספת מגיעה מן התיבה בשפה הברברית בהגיית איפרי (ⵉⴼⵔⵉ) במשמעות : "מערה"

עָפֹר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עפור
הגייה* afor
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ע־פ־ר
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות ר׳ עֲפֹרִים; נ׳ עֲפֹרָה, נ"ר עֲפֹרוֹת
  1. עברית חדשה ספרותי שצבעו כצבע העפר.
    • "עם בוא הבוקר העפור / שוב לא אהיה כאן, רק הכפור / ישרור עד שהיום יוכרע", מתוך "האויב" מאת שארל בודלר בתרגום דורי מנור.
  2. בהשאלה: חיוור כמת.

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

עֹפֶר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עופר
הגייה* Ofer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־פ־ר
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ עֳפָרִים; עָפְרֵי־; נ׳ עָפְרָה
עופר של איילה
  1. צֶאֱצָא שֶׁל הַצְּבִיָּה אוֹ שֶׁל הָאַיָּלָה.
  2. שם פרטי לזכר.

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]