כר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק במידת נפח קדומה כּׂר; ראו כתיב מלא כור.
כַּר א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כר |
| הגייה* | kar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ר־ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ כָּרים |
- לשון חז"ל כלי מיטה בצורת שק בד מלא בנוצות, בצמר גפן, בספוג רך וכדומה, להשעין עליו את הגוף או להניח עליו את הראש.
- ”וְרָחֵל לָקְחָה אֶת-הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת-כָּל-הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא.“ (בראשית לא, פסוק לד)
- ”בשעה שהיה יושב בישיבה לא היה יושב על גבי כרים וכסתות אלא על גבי קרקע.“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף טז, עמוד ב)
- "אֶת אוֹתוֹ הַבֹּקֶר לֹא אֶשְׁכַּח / כְּשֶׁטָּמַנְתְּ רֹאשֵׁךְ בְּתוֹךְ הַכַּר / אוֹר־הַשֶּׁמֶש עַל הַאֹהֶל נָח / וְרֹאשִׁי הֲלוּם־שֵׁכָר." (אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ לֵאָה
, מאת אהוד מנור)
גיזרון[עריכה]
- בארמית: כַּר, כָּרָא.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: pillow
כַּר ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כר |
| הגייה* | kar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ר־ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא שדה מרעה, אחו.
- ”לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ.“ (תהלים סה, פסוק יד)
- ”עֶרֶב רַד, לַיְלָה אַט / רִשְׁרְשׁוּ דְּשָׁאִים בַּכַּר / הָעֵצִים נָתְנוּ צִלָּם / עֲרָבָה רוֹגַעַת וְשִׁירָה בּוֹקַעַת / וְעָגוּם קוֹלָם.“ (ערב רד לילה אט, מאת לא ידוע בזֶמֶרֶשֶׁת)
גיזרון[עריכה]
- אולי קרוב אל כִּכָּר.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י על תהלים סה יד: "לבשו כרים הצאן" - יתלבשון השרון והערבה מן הצאן הבאים לרעות הדשא אשר הצמיח המטר.
- מלבי"ם על תהלים סה יד: "לבשו", נגד מ"ש "ירעפו נאות מדבר" אמר לבשו כרים הצאן, שהם מלאים צאן הרועות במדבר, ונגד מ"ש "וגיל גבעות תחגורנה" בישוב, אמר "ועמקים עטפו בר" בישוב, כל זה מן עטרת שנת טובתך "יתרועעו אף ישירו", כל זה נוסח השיר על הגשם.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
כַּר ג[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כר |
| הגייה* | kar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ר־ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ כָּרִים; כַּר־, כָּרֵי־ |
- לשון המקרא כֶּבֶשׂ שמן ומפוטם.
- ”חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר.“ (דברים לב, פסוק יד)
- ”וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה נֹקֵד וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר.“ (מלכים ב׳ ג, פסוק ד)
- לשון המקרא כלי מצור בצורת קורת עץ חסונה, לרוב עם ראש ברזל בקצה, לקרקור חומותיה של עיר בצורה או לניתוץ שעריה.
גיזרון[עריכה]
- 1. באוגריתית: כר (כבש).
- השוו , לטינית - כָּרוֹ caro בהוראת חתיכות בשר ,וגם בשר פרי קלוף או מרוסק. (נגזרת "קרניבור",carnivorus ). ראו גם, קרקר (אונומטופיה).
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י על יחזקאל כא כז: "לשום כרים על שערים" - אתה וגייס שלך שב על שער פלוני.
- מלבי"ם על יחזקאל כא כז: "לשים כרים על שערים" שאחר כך ישים הכרים בצד ששם השערים לשבור את השער.
- רד"ק על יחזקאל כא כז: "ואדוני אבי ז"ל פירש כרים [...] והוא שעושים אילי ברזל לנגח החומה".
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: ram
ראו גם[עריכה]
כָּר ד[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כר |
| הגייה* | kar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ר־ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ כָּרִים; כַּר־, כָּרֵי־ |
- לשון המקרא שליח, ציר.
גיזרון[עריכה]
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.