אמץ

From ויקימילון
Jump to navigation Jump to search

אֹמֶץ[edit]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומץ
הגייה* omets
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ץ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות אֹמֶץ־
  1. חוזק, גבורה, נכונות לפעולה החלטית במצב מעורר חרדה, לעתים תוך סיכון עצמי.
    • ”וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ וּטֳהָר-יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ (איוב יז, פסוק ט)
    • אומץ, גבורה וכוח - בראש סדר העדיפויות שלנו כצבא.

גיזרון[edit]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

צירופים[edit]

מילים נרדפות[edit]

ניגודים[edit]

תרגום[edit]

ראו גם[edit]

קישורים חיצוניים[edit]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אומץ

אִמֵּץ[edit]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אימץ
שורש וגזרה א־מ־ץ
בניין פִּעֵל
  1. לקח אל ביתו ילד זר וגידל אותו כאילו היה בנו שלו.
    • ”אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.“ (תהלים פ, פסוקים טוטז)
    • יוליוס קיסר אימץ בצוואתו את אוגוסטוס והפך אותו לבנו החוקי.
  2. בהשאלה (1): אסף חיית מחמד נטושה וגידל אותה בביתו.
    • מוטי מצא ברחוב חתול עזוב ולבסוף אימץ אותו.
  3. לשון המקרא חיזק.
    • ”...צַפֵּה-דֶרֶךְ חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד“ (נחום ב, פסוק ב)
    • ”וַיְחַזְּקוּ אֶת מַלְכוּת יְהוּדָה וַיְאַמְּצוּ אֶת רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ כִּי הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ דָּוִיד וּשְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ.“ (דברי הימים ב׳ יא, פסוק יז)
  4. סיגל עצמו לדבר שהיה זר לו קודם לכן.
    • לא חלף זמן רב והוא אימץ את שפת המקום ומנהגיו.

גיזרון[edit]

משמעות 3 היא המקורית ועל פיה משמעות 1 במקרא ו2 ו4 בהשאלה.

צירופים[edit]

נגזרות[edit]

תרגום[edit]

   לקח תחת חסותו

ראו גם[edit]