אמץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֹמֶץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומץ
הגייה* omets
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ץ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות אֹמֶץ־
  1. חוזק, גבורה, נכונות לפעולה החלטית במצב מעורר חרדה, לעתים תוך סיכון עצמי.
    • ”וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ וּטֳהָר-יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ (איוב יז, פסוק ט)
    • אומץ, גבורה וכוח - בראש סדר העדיפויות שלנו כצבא.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אומץ

אִמֵּץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אימץ
שורש וגזרה א־מ־ץ
בניין פִּעֵל
  1. לקח אל ביתו ילד זר וגידל אותו כאילו היה בנו שלו.
    • ”אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.“ (תהלים פ, פסוקים טוטז)
    • יוליוס קיסר אימץ בצוואתו את אוגוסטוס והפך אותו לבנו החוקי.
  2. בהשאלה (1): אסף חיית מחמד נטושה וגידל אותה בביתו.
    • מוטי מצא ברחוב חתול עזוב ולבסוף אימץ אותו.
  3. לשון המקרא חיזק.
    • ”...צַפֵּה-דֶרֶךְ חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד“ (נחום ב, פסוק ב)
    • ”וַיְחַזְּקוּ אֶת מַלְכוּת יְהוּדָה וַיְאַמְּצוּ אֶת רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ כִּי הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ דָּוִיד וּשְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ.“ (דברי הימים ב׳ יא, פסוק יז)
  4. סיגל עצמו לדבר שהיה זר לו קודם לכן.
    • לא חלף זמן רב והוא אימץ את שפת המקום ומנהגיו.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   לקח תחת חסותו