אמץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אֹמֶץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומץ
הגייה* omets
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ץ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות אֹמֶץ־
  1. חוזק, גבורה, נכונות לפעולה החלטית במצב מעורר חרדה, לעתים תוך סיכון עצמי.
    • ”וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ וּטֳהָר-יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ (איוב יז, פסוק ט)
    • אומץ, גבורה וכוח – בראש סדר העדיפויות שלנו כצבא.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אומץ

אִמֵּץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אימץ
שורש וגזרה א־מ־ץ
בניין פִּעֵל
  1. לקח תחת חסותו; גידל כאילו היה בנו.
    • ”אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.“ (תהלים פ, פסוקים טוטז)
    • יוליוס קיסר אימץ בצוואתו את אוגוסטוס והפך אותו לבנו החוקי.
    • מוטי מצא ברחוב חתול עזוב ולבסוף אימץ אותו.
  2. לשון המקרא חיזק.
    • ”...צַפֵּה-דֶרֶךְ חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד“ (נחום ב, פסוק ב)
    • ”וַיְחַזְּקוּ אֶת מַלְכוּת יְהוּדָה וַיְאַמְּצוּ אֶת רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ כִּי הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ דָּוִיד וּשְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ.“ (דברי הימים ב׳ יא, פסוק יז)
  3. בהשאלה מן (1): סיגל עצמו לדבר שהיה זר לו קודם לכן.
    • לא חלף זמן רב והוא אימץ את שפת המקום ומנהגיו.
  4. דרש מאמץ רב ממישהו או משהו על מנת לבצע פעולה מסוימת.

גיזרון[עריכה]

משמעות 2 היא המקורית ולפיה משמעות 1 במקרא ו־3 בהשאלה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   לקח תחת חסותו

ראו גם[עריכה]