מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שחור
הגייה *
shkhor
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ח־ר ב
דרך תצורה
משקל קְטוֹל
נטיות
שְׁחוֹר־
הַצֶבַע הַשָׁחֹר .
”סוּרָה חֹשֶךְ, הָלְאָה שְׁחוֹר ! / סוּרָה מִפְּנֵי הָאוֹר!“ (בָּאנוּ חֹשֶךְ לְגָרֵשׁ , מאת שרה לוי-תנאי בזֶמֶרֶשֶׁת )
”סִיעַת-הָעוֹרְבִים בִּילֵל הִתְנַשְּׂאָה, מַסִּיעָה שְׁחוֹר -כְּנָפָהּ, צָרְחָה, עָפָה, הִסְתּוֹבְבָה, שְׁכוּלַת פֵּרוּרֵי הַלֶּקֶט, וַתֵּעָלֵם בַּמֶּרְחָק...“ (אהבה , מאת מתתיהו שהם , בפרויקט בן יהודה )
יחידאית במקרא, מופיעה בתוספת מילת יחס: מִ-, לקמן - ”חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת, צָפַד עוֹרָם עַל־עַצְמָם יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ“ (איכה ד , פסוק ח ) . לפי חלק מהפירושים, בפסוק מדובר על פחם או פיח .
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
רש"י: "משחור – הוא פחם."
אבן עזרא: "שחור – שחרות , והוא שֵׁם."
בניב הערבי המבודד (ניב סוקוטרי) קיים הבטוי - חורִיש "ḥoriš" שמקורו כנראה אכדי - ראש=riš + שחור=ḥor[1] .
שחור (כישוף) - מילה שהתאזרחה בגלל יהדות ערב - בהוראת כשוף,קללה . מן ארמית שחר . יתכן מן מצרית קדומה שחר šḫr בהוראת 'התיעצות' (עם המכשף) [2]
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
שחור
↑ "לשון חכמים והתחומים הנושקים לה", אפרים חזן וזהר לבנת,אוניברסיטת בר אילן,תש"ע, עמ'-230
↑ Wolf Leslau - Semitic and Egyptian Comparisons .Journal of Near Eastern Studies. Vol. 21, No. 1 (Jan., 1962), pp-46 . Published by: The University of Chicago Press