הנה

הִנֵּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הינה
הגייה*	hine
חלק דיבר	מילת קריאה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות	אני; הִנְנִי, ; הִנֶּנּוּ (בהפסק; הִנֵּנוּ), אתה; הִנְּךָ, את; הִנָּךְ, אתם; הִנְּכֶם, אתן; הִנְּכֶן, הוא; הִנּוֹ (גם: הִנֵּהוּ), היא; הִנָּהּ (גם: הִנֶּהָ), הם; הִנָּם, הן; הִנָּן

1. מילת קריאה לשם הדגשה וחיזוק הֲלוֹא, הֲרֵי.

   • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ...“ (בראשית א, פסוק כט)
   • ”לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא, וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה; וְעַתָּה, הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ“ (בראשית יב, פסוק יט)
   • ”וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים“ (בראשית נ, פסוק יח)
   • ”וְאֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ הַמֶּלֶךְ אָחָז בְּמַלְכוּתוֹ בְּמַעֲלוֹ הֵכַנּוּ וְהִקְדָּשְׁנוּ וְהִנָּם לִפְנֵי מִזְבַּח השם “ (דברי הימים ב׳ כט, פסוק יט)
   • ” רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם^{[דרושה הבהרה]} וְלִירוּשָׁלַ͏ִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן“ (ישעיהו מא, פסוק כז)
   • ”הִנֵּה לֹא יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל“ (תהילים קכא, פסוק ד)

2. מִלַּת פְּתִיחָה הַמְשַׁמֶּשֶׁת לְהַצָּגַת-הַדְּבָרִים.

   • ”הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת-שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם“ (בראשית מא, פסוק כט)
   • הנני מתכבד להזמין את בעל השמחה לשאת נאומו.

3. בנטייה - צורה של אוגד.

   • המשכיר הינו בעל הנכס.

גיזרון

• מן התנ"ך, צורה מוארכת של הן

צירופים

• הנה ימים באים
• הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד
• הנה האש והעצים ואיה השה לעולה

מילים נרדפות

• הא
• הרי (1)
• הלוא, הלא (1)
• הן (1)

הֵנָּה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הנה
הגייה*	hena
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה	הנה + ה"א המגמה
נטיות

1. לשון המקרא לַכִּוּוּן הַזֶּה, לְכָאן.

   • "וְדַי סָחַבְתִּי כְּבָר שַׂקִּים/ וְרַצְתִּי הֵנָּה שָׁמָּה -/ אֲנִי רוֹצֶה לַמֶּרְחַקִּים/ אֲנִי רוֹצֶה הַיָּמָּה" (גְּדַלְיָה רֶבַע אִישׁ, מאת נתן אלתרמן)
   • ”וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה“ (בראשית טו, פסוק טז)
   • ”וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלֹהִים...“ (בראשית מה, פסוק ח)

גיזרון

• מן התנ"ך.
• מצוי במצרית תיכונה (החל מן השושלת שמקורה מן יעחמס הראשון) בהוראת פה,שם.

הגייה: אֲנ (ꜥn) . (מופיעה גם בצורת סופית, המְאַפְנֶנֶת - 'מיקום'). ראו גם: כֲנְ ẖn בהוראת גישה,קירבה (מקביל גם לתיבה העברית 'כאן') ממנה נגזרה תיבת 'כֲנְכֲנְ' ẖnẖn בהוראת לגשת, להתקרב.

• מקבילה בערבית هُنَا (הֻנָא)

צירופים

• הנה והנה
• בוא'נה

מילים נרדפות

• הֲלוֹם
• לפה

ניגודים

• שמה

תרגום

• אנגלית: over here‏, hither‏‏‏‏
• ערבית: إِلَى هُنا‏‏‏‏
• צרפתית: par ici‏‏‏‏
• רוסית: сюда‏‏‏‏ (תעתיק: sjudá)

מידע נוסף

• האות נו"ן מנוקדת בדגש לתפארת הקריאה.

ראו גם

• מען
• מוכן
• פא
• פה
• כאן
• הכא

הֵנָּה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הנה
הגייה*	hena
חלק דיבר	כינוי גוף
מין	רבות
שורש
דרך תצורה
נטיות	לרחוקות; הָהֵנָּה

כינויי גוף
גוף	ראשון	שני	שלישי
זכר	אני, אנוכי	אתה	הוא
נקבה		את	היא
ז"ר	אנחנו, נחנו, אנו	אתם	הם (המה)
נ"ר		אתן	הן (הנה)

1. לשון המקרא [ארכאי] כִּנּוּי לְגוּף שְׁלִישִׁי רַבּוֹת, לַנִּסְתָּרוֹת.

   • ”וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה...“ (בראשית ו, פסוק ב)
   • ”וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ“ (בראשית לג, פסוק ו)
   • ”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר-נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה; וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה“ (ויקרא ד, פסוק ב)

גיזרון

• מן התנ"ך. חילופית להן
• בערבית: هُنَّ (הֻנַּ) = הן.

צירופים

• כהנה וכהנה

מילים נרדפות

• הן

תרגום

ערבית: هُنَّ‏‏‏‏ פולנית: oni‏‏‏‏

פרסית: آنها‏‏‏‏ צרפתית: elles‏‏‏‏

ראו גם

• הוא
• היא
• הם, המה

הִנָּה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הינה
שורש וגזרה	ה־נ־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל רווח בעיקר הבינוני הֵסֵב תְּחוּשַׁת הֲנָאָה.

   • "אכל והאכיל את חברו, או נהנה וּמהנה חברו-אכילתו והנית חברו, או אכילת חברו והניתו-כולן מצטרפין למעילה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר עבודה, הלכות מעילה, פרק ב')
   • "חומרה יתרה יש במעילה-שהרי עשה בה הַמְהַנֶּה כנהנה, ומצטרפת לזמן מרובה..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות שגגות, פרק י"א)

נגזרות

• הִנּוּי
• מהנה
• הַנָּאָה

מילים נרדפות

• הֶהֱנָה
• עִנֵּג
• הועיל
• הרויח

ראו גם

• נֶהֱנָה