הא
הֵא[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הא |
הגייה* | hey |
חלק דיבר | מילת קריאה |
מין | -
|
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- הִנֵּה; הֲרֵי.
- ”וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־הָעָם, הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה; הֵא־לָכֶם זֶרַע, וּזְרַעְתֶּם אֶת־הָאֲדָמָה.“ (בראשית מז, פסוק כג)
- ”הֵא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ( אסתר, פסוקים ב – כב), וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ו)
- האות החמישית באלפבית העברי.
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. בלשון התלמוד מתחלף הכתיב להי.
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
הָא[עריכה]
- [ארמית] הוראה לנוכח זה
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
בארמית המילה משמשת גם במשמעות הרי ועוד.