הא
מראה
הֵא
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הא |
הגייה* | hey |
חלק דיבר | מילת קריאה |
מין | -
|
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- הִנֵּה; הֲרֵי.
- ”וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־הָעָם, הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה; הֵא־לָכֶם זֶרַע, וּזְרַעְתֶּם אֶת־הָאֲדָמָה.“ (בראשית מז, פסוק כג)
- ”הֵא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (
שגיאות פרמטריות בתבנית:פסוק
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) חסר שם הספר. אסתר, פסוקים ב–כב), וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ו)
- האות החמישית באלפבית העברי.
- ”בְּהִבָּרְאָם, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּהִבָּרְאָם, בְּה"א בְּרָאָם, וּמַה ה"א זֶה כָּל הָאוֹתִיּוֹת תּוֹפְסִין אֶת הַלָּשׁוֹן וְזֶה אֵינוֹ תּוֹפֵס אֶת הַלָּשׁוֹן, כָּךְ לֹא בֶעָמָל וְלֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ.“ (בראשית רבה, פרשה יב, סימן י)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. בלשון התלמוד מתחלף הכתיב להי.
תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: הא |
הָא
[עריכה]- [ארמית] הוראה לנוכח זה
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]בארמית המילה משמשת גם במשמעות הרי ועוד.