הנה ימים באים
הִנֵּה יָמִים בָּאִים[עריכה]
- בזמן כלשהו בעתיד (מילים המופיעות לפני ניבוי העתיד)
- הנה ימים באים, שלום ישרור בארץ ואיש את אחיו יאהב.
- הנה ימים באים, חשבתי לעצמי, עוד מעט אסיים את לימודיי ואתגייס לצבא.
מקור[עריכה]
- ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יְהוָה׃“ (עמוס ח', פסוק י"א)
- ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל־הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה׃“ (עמוס ט', פסוק י"ג)
הביטוי מופיע פעמיים במקרא. בפעם הראשונה, עמוס מנבא שבני ישראל יחטאו, ולאחר מכן ירצו לחזור לשמוע את קולו של אלוהים, אבל הוא כבר לא יהיה איתם. בפעם השנייה, עמוס ניבא שלישראל לא יהיה יבול בשנה הקרובה, שכל הפירות שהם גידלו ירקבו, ושכל תבואתם תיהרס.