הלום

הֲלוֹם[עריכה]

המקום הזה.
- ”וַתִּקְרָא שֵׁם-יְהֹוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי.“ (בראשית טז, פסוק יג)
- ”וַיֹּאמֶר אַל-תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא.“ (שמות ג, פסוק ה)
- ”וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יְהוִה וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד-הֲלֹם.“ (שמואל ב׳ ז, פסוק יח)
- ”היכן את, ס-ס-סבתא! גשי נא הלום, הסבא ישתה עמך ל-לחיים! בואי, בואי, אל נא תתבַּישי, הרב יענה אמן …לא כך, ר-ר-רבי!“ (יום ששי הקצר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הלום
הגייה^*	halum
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ה־ל־ם
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ הֲלוּמָה, הֲלוּמַת־, ר׳ הֲלוּמִים, הֲלוּמֵי־, נ"ר הֲלוּמוֹת

מצוי בהלם, מוכה תדהמה.
- ”הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ גֵּיא-שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן.“ (ישעיהו כח, פסוק א)