מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
הלום
|
הגייה* |
halom
|
חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
מין |
|
שורש |
ה־ל־ם
|
דרך תצורה |
משקל קְטוֹל
|
נטיות |
|
- המקום הזה.
- ”וַתִּקְרָא שֵׁם־יהוה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי.“ (בראשית טז, פסוק יג)
- ”וַיֹּאמֶר, אַל־תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא.“ (שמות ג, פסוק ה)
- ”וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יהוה וַיֹּאמֶר; מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יהוה וּמִי בֵיתִי, כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד־הֲלֹם?“ (שמואל ב׳ ז, פסוק יח)
- ”וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן־הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ...“ (רות ב, פסוק יד)
- "אם אני נרדמת / ועיניי עוצמת, / אז אותו בן חמד / בא אליי הלום." (בלב אחד, מאת חיים חפר)
- "זֶה סוֹף הַקַּיִץ, סוֹף הַדֶּרֶךְ; / תֵּן לָהֶם לָשׁוּב הֲלוֹם! / כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי." (לוּ יְהִי , מאת פול מקרטני, בתרגום נעמי שמר)
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל ערבית: هلم (הַלֻםַּ)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
הלום
|
הגייה* |
halum
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ה־ל־ם
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
נ׳ הֲלוּמָה, הֲלוּמַת־, ר׳ הֲלוּמִים, הֲלוּמֵי־, נ"ר הֲלוּמוֹת
|
- מצוי בהלם, מוכה תדהמה.
- ”הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ גֵּיא-שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן.“ (ישעיהו כח, פסוק א)
- "לַסְּפָרִים רַק אַתְּ הַחֵטְא וְהַשּׁוֹפֶטֶת; / פִּתְאֹמִית לָעַד! עֵינַי בָּךְ הֲלוּמוֹת" (פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ , מאת נתן אלתרמן)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.