הנאה

הֲנָאָה[עריכה]

לשון חז"ל חוויה הַמְסִבָּה תחושת שִׂמְחָה.
- ”כָּל שָׁעָה שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל, מַאֲכִיל לַבְּהֵמָה לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת, וּמוֹכְרוֹ לַנָּכְרִי, וּמֻתָּר בַּהֲנָאָתוֹ; עָבַר זְמַנּוֹ, אָסוּר בַּהֲנָאָתוֹ, וְלֹא יַסִּיק בּוֹ תַּנּוּר וְכִירַיִם.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ב, משנה א)
- ”יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב, שֶׁמִּיתָתָן שֶׁל רְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶן וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַּדִּיקִים, רַע לָהֶן וְרַע לָעוֹלָם.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ח, משנה ה)
- ”...אֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן; נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן; וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ג)
- חשתי הנאה בעת הטיול בחו"ל.

”בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי“ (תהלים כג, פסוק ב) על פי המפרשים נאות מקום נאה ואולם יונתן תרגם בהניית כלומר מקום מהנה ועל פי דרכו הנאה היא מילה ממקור תנ"כי ולא ארמי.^[^{דרוש מקור}^]^{[דרושה הבהרה]}