שמה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: שַמָּה_(שממה).

שָׁמָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמה
הגייה* Shama
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה שָׁם+ה"א המגמה
נטיות
  1. לשון המקרא לְשָׁם, אֶל עֵבֶר הַמָּקוֹם הַהוּא.
    • ”וְעֵמֶק הַשִׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ“ (בראשית יד, פסוק י)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה (בראשית כד, פסוק ו)
    • ”וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה (איוב א, פסוק כא)
  1. בַּמָּקוֹם הַהוּא, שָׁם.
    • שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה"“ (בראשית מט, פסוק לא)
    • ”וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע“ (קהלת ג, פסוק טז)
    • "שמה אתם חייבין ואין אתם חייבין חוץ לארץ" (ירושלמי חלה ב א)

גיזרון[עריכה]

  1. לשון המקרא. חיבור של המילה "שָׁם" עם ה"א המגמה.

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • דגש לתפארת הקריאה באות מ"ם.
  • ישנם מדקדקים הפוסלים את הצורות "לְשָמָּה", "מִשָּמָּה". למשל, בספר "ודייק" נכתב: "אמור: 'לך לשם!' או: 'לך שמה!' (אל תאמר: 'לך לשמה!')... וכן אמור: 'באתי משם' (ולא משמה)".[1]
    לעומתם, באתר האקדמיה ללשון נכתב "...מכיוון שהשימוש במילה שָׁמָּה במשמעות שָׁם רגיל בלשון המקרא, הוא כשר גם בלשון ימינו", ולכן: "...אשר לצורה לְשָׁמָּה – מבחינת ההיגיון אין בה פסול (שהרי כאמור לעתים שָׁמָּה = שָׁם), ואף על פי כן לא מצאנו במקורות כל תיעוד לה... לפיכך הרוצים ללכת על פי המקורות לא יאמרו לְשָׁמָּה ויעדיפו את דרכי ההבעה הפשוטות לְשָׁם ושָׁמָּה".[2]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  "וְדַיֵּק" ליעקב בהט ולמרדכי רון, פרק "תקן לשונך" סעיף "לשם - שמה (לשמה)".

  שמה במשמעות שם, באתר האקדמה ללשון העברית.