מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | כינוי |
| הגייה* | kinuy |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־נ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ כִּנּוּיִים, כִּנּוּיֵי־ |
- שם בלתי רשמי או משני או ביטוי המשמש לציון אדם, קבוצה, או חפץ בנוסף לשם הרשמי או הראשי שלו.
- ”כָּל כִּנּוּיֵי נְזִירוֹת כִּנְזִירוּת; הָאוֹמֵר [...] הֲרֵינִי כָּזֶה, הֲרֵינִי מְסַלְסֵל הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל, הֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע, הֲרֵי זֶה נָזִיר.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק א, משנה א)
- ”אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, בְּכָל יוֹם דָּנִין אֶת הָעֵדִים בְּכְנּוּי יַכֶּה יוֹסֵי אֶת יוֹסֵי.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה ה)
- ”באל"ף דל"ת, ביו"ד ה"א, בְּשַׁדַּי, בִּצְבָאוֹת, בְּחַנּוּן וְרַחוּם, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וּבְכָל הַכִּנּוּיִין, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ד, משנה יג)
- מישהו קרא לי מקצה הרחוב. לא זיהיתי אותו, אבל ידעתי מיד שזה מכר מתקופת לימודיי באוניברסיטה, שכן הוא קרא לי בכינוי שלא שמעתי מאז אותם ימים.
- לשון חז"ל שם פעולה מן הפועל כִּנָּה
