נסב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָסַב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נסב
שורש וגזרה ס־ב־ב א, גזרת הכפולים
בניין נפעל

[[קטגוריה: בניין נפעל]]


  1. לשון המקרא כִּתֵּר, הִקִּיף בְּסִבוּב.
    • "טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ, וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן: כָּל-הָעָם מִקָּצֶה" (בראשית י"ט, פסוק ד)
    • "הֵמָּה, מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם, וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי-בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת-הַבַּיִת, מִתְדַּפְּקִים עַל-הַדָּלֶת; וַיֹּאמְרוּ אֶל-הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן לֵאמֹר, הוֹצֵא אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר-בָּא אֶל-בֵּיתְךָ, וְנֵדָעֶנּוּ" (שופטים י"ט, פסוק כב)
  2. לשון המקרא פָּנָה, סָטָה הַצִּדָּה.
    • "חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ, כַּנְפֵיהֶם: לֹא-יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן, אִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, פסוק ט)
    • "וּבְלֶכֶת, הַכְּרוּבִים, יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים, אֶצְלָם; וּבִשְׂאֵת הַכְּרוּבִים אֶת-כַּנְפֵיהֶם, לָרוּם מֵעַל הָאָרֶץ, לֹא-יִסַּבּוּ הָאוֹפַנִּים גַּם-הֵם, מֵאֶצְלָם" (יחקאל י, פסוק טז)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

למשמעות (2):

ראו גם[עריכה]


השורש סבב א

השורש ס־ב־ב א הוא שורש מגזרת ע"ע.

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־ב־ב א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סַב סַב יִסֹּב או יָסֹב סֹב לָסֹב
נִפְעַל נָסַב נָסָב יִסַּב הִסֵּב לְהִסֵּב או לְהִסַּב
הִפְעִיל הֵסֵב מֵסֵב יָסֵב הָסֵב לְהָסֵב או לְהַסֵּב
הֻפְעַל הוּסַב מוּסָב יוּסַב -אין- -אין-
פִּעֵל סוֹבֵב מְסוֹבֵב יְסוֹבֵב סוֹבֵב לְסוֹבֵב
פֻּעַל סוֹבַב מְסוֹבָב יְסוֹבַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתּוֹבֵב מִסְתּוֹבֵב יִסְתּוֹבֵב הִסְתּוֹבֵב לְהִסְתּוֹבֵב

הערות[עריכה]

  • בבניין נפעל, בזמן עתיד מדבר, א' של אית"ן מנוקדת בסגול או בחיריק: אֶסַּב או אִסַּב.
  • המטה בבניין נפעל לפי נָסֹב-שוגה.
  • שם הפועל בבניין נפעל– לְהִסֵּב או לְהִסַּב או לְהִסֹּב.
  • בבניין הפעיל, בצורות העתיד, הציווי והמקור, מותרת גם הנטייה כבמקורות- בהידגש הסמ"ך ובה"א פתוחה, דהיינו: אַסֵּב, תַּסֵּבִּי; הַסֵּבּוּ הַסֵּב; לְהַסֵּב וכיוצא באלה.
  • בבניין הופעל, בכל הצורות ובכל הזמנים, מותרת הנטייה בהידגש הסמ"ך ובה"א מקובצת, דהיינו: הֻסַּב, הֻסַּבּוּ; מֻסַּבָּה; תֻּסַּבֶּינָה, אֻסַּב וכיוצא באלה.
  • בצורת הנוכחות והנסתרות בעתיד ובציווי של פועלי ע"ע: פה"פ יכולה להינקד בקיבוץ ואחריה (עה"פ) בסגול, או בחולם ואחריה (עה"פ) שוואית; תְּסֻבֶּינָה או תָּסֹבְנָה, סֻבֶּינָה או סֹבְנָה וכו'...
  • בזמן הֶעתיד השורש ס-ב-ב ניטה בבניין פעל גם על דרך החיריק והדגש; יִסְּבוּ (על דרך "יִקְּדוּ" שבמקרא), תִּסֹּב, אֶסֹּב, נִסֹּב וכולי.

(כללי האקדמיה בנטיית הפועל, גזרות עו"י וע"ע )