מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ישיש |
| הגייה* | yashish |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־שׁ־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ ישישים; ס"ר ישישי־, נ׳ ישישה |
- לשון המקרא אדם זקן מאוד.
- סבי הישיש יחוג בשבוע הבא את יום הולדתו ה-95.
- ”בִּישִׁישִׁים חָכְמָה; וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה“ (איוב יב, פסוק יב)
- ”גַּם-שָׂב גַּם-יָשִׁישׁ בָּנוּ כַּבִּיר מֵאָבִיךָ יָמִים“ (איוב טו, פסוק י)
- המילה מופיעה בתנ"ך אך ורק בספר איוב.
- מצודות ציון: הזקן הרבה יקרא ישיש והוא מלשון יש כי עמדה בו הישות ימים רבים (איוב יב, יב)
- רבי משה קמחי: ישיש - זקן בעל תושיה וישישים זקנים בעלי תושיה שנים שרשים יש"ה ויש"ש (איוב פרק יב, יב. ופרק טו, י)
- ”רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ; וִישִׁישִׁים, קָמוּ עָמָדוּ“ (איוב כט, פסוק ח)
- ” וַיַּעַן, אֱלִיהוּא בֶן-בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי וַיֹּאמַר צָעִיר אֲנִי לְיָמִים, וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים; עַל-כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא, מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם“ (איוב לב, פסוק ו)
| השורש ישׁשׁ |
|---|
|
השורש י־שׁ־שׁ הוא שורש מגזרת נפ"יו.
| י־שׁ־שׁ |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
יֻשַּׁשׁ |
מְיֻשָּׁשׁ |
יְיֻשַּׁשׁ |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְיַשֵּׁשׁ |
מִתְיַשֵּׁשׁ |
יִתְיַשֵּׁשׁ |
הִתְיַשֵּׁשׁ |
לְהִתְיַשֵּׁשׁ |
|
|
