קבוץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף קיבוץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קֻבּוּץ (גם: קִבּוּץ)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קובוץ גם קיבוץ
הגייה* kubuts, kibuts
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ץ
דרך תצורה
נטיות ר׳ קֻבּוּצִים גם'׳ קִבּוּצִים
  1. [דקדוק] אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /u/ או /ʊ/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כשלוש נקודות אלכסוניות.
    • במילה סֻלָּם האות סמ"ך מנוקדת בקובוץ.

ראו גם[עריכה]

קִבּוּץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קיבוץ
הגייה* kibuts
חלק דיבר שם־הפועל, שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ץ
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ קִבּוּצים; קִבּוּץ־ ר׳ קִבּוּצֵי־
  1. אסוף, כנוס של מספר עצמים אל מקום אחד.(שם הפועל)
    • "שומעים אנו תמיד על אודות ועדים, קיבוץ סכומים גדולים ומוסדות. הראונו את התוצאות! הראונו את הפעולות!" (הרצל, מתוך נאום הפתיחה לקונגרס הציוני הרביעי).
    • בנינו לעצמנו חבורת מומחים על-ידי קיבוץ של אנשים מוכשרים.
  2. שם לקבוצת לומדי תורה צעירים בלשון היהודים באירופה, ובלשון ימינו השנתונים המבוגרים בישיבה.(שם עצם)
    • בחורים שעדיין לא בקיבוץ לא מורשים להשתתף בועד.
  3. צורת התיישבות ייחודית לישראל, המתאפיינת בעיקרה על ידי עיקרון שיתוף הפעולה הכלכלי. (שם עצם)
    • קיבוץ דגניה הוא הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ, בשנת 1909.

צירופים[עריכה]

  • מילה שמוצאה מערב-שמי , מופיעה בשפה אוגריתית(qbṣ; קבשׁ), במשמעות שבט. המילה הושאלה לעברית - מארמית (קְיִבְּשׁ qybwṣ) = אסופת/אשפת חצים. יתכן והמילה מקושרת אל הפועָל באתיופית - (כבשא qabṣa) = לזרוק,להטיל יחד.
  • המילה מופיעה לראשונה בשפה העברית בסמוך לתקופת חורבן בית שני,במגילות ים המלח, ציטוט: "בק>בוץ חרון ובאריכות? ישובון וב?...". (מגילת חכמת המלך שלמה א')

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קיבוץ