מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: סֶר. |
- פָּנָה, הָלַךְ לְכִוּוּן־; הִתְקַדֵּם, עָבַר.
- ”וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי“ (שמות ג, פסוק ד)
- ”וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת“ (במדבר יב, פסוק י)
- לשון המקרא שָׁמַר מֶרְחָק.
- ”וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה: לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול“ (יהושע כג, פסוק ו)
- ”וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ: לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה“ (מלכים א׳ כב, פסוק מג)
- ”חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע; וּכְסִיל, מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ“ (משלי יד, פסוק טז)
- עברית חדשה פג ,נגוז.
- לשון המקרא נִכְנַס, בָּא.
- ”וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֹבֵר, וְהוּא צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ יָצָא בְקֶרֶב הַמִּלְחָמָה, וְהִנֵּה אִישׁ סָר וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ וַיֹּאמֶר שְׁמֹר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה“ (מלכים א׳ כ, פסוק לט)
- ”וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ“ (בראשית יט, פסוק ג)
- בארמית ובסורית "סער" בהוראת ביקר.
|
למשמעות (1):
|
למשמעות (2):
|
למשמעות (4):
|
|
למשמעות (1):
|
למשמעות (2):
|
למשמעות (3):
|
| השורש סור א |
|
השורש ס־ו־ר א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ס־ו־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
סָר |
סָר |
יָסוּר |
סוּר |
לָסוּר |
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הֵסִיר |
מֵסִיר |
יָסִיר |
הָסֵר |
לְהָסִיר |
| הֻפְעַל |
הוּסַר |
מוּסָר |
יוּסַר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
סוֹרֵר |
מְסוֹרֵר |
יְסוֹרֵר |
סוֹרֵר |
לְסוֹרֵר |
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | סר |
| הגייה* | Sar |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ר־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ סָרִים; נ׳ סָרָה, נ"ר סָרוֹת |
- לשון המקרא (רק בצירוף: סַר וְזָעֵף) כָּעוּס וּמְדֻכָּא.
- ”וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף; וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹנָה“ (מלכים א׳ כ, פסוק מג)
- ”וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל-בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי“ (מלכים א׳ כא, פסוק ד)
| השורש סרר |
|
השורש ס־ר־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
| ס־ר־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
סָרַר |
סוֹרֵר |
יִסְרֹר |
סְרֹר |
לִסְרֹר |
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|