תינוק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תִּינוֹק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תינוק
הגייה* tinok
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־נ־ק
דרך תצורה משקל תַּקְטוּל
נטיות ר׳ תִּינוֹקוֹת; נ׳ תִּינֹקֶת; תִּינוֹק־, ר׳ תִּינוֹקוֹת־
תינוק (1)
"הערצה אִמהית" (1869): תינוק בזרועות אמו כפי שציירוֹ ויליאם אדולף בוז'רו
  1. בן־אדם בראשית חייו, מרגע הלידה ועד גיל שנתיים או שלוש בערך.
    • "עָבְרוּ יָמִים וְאֵינֶנִּי / תִּינֹקֶת בֵּין תִּינוֹקוֹת, / אֲבָל לֹא נָגוֹז הָעֶצֶב, / וְטֶרֶם הוּסַר הָאוֹת." ("חיץ", רחל)
  2. לשון חז"ל ילד עד גיל בר מצוה.
  3. מילת גנאי למי שמתנהג בצורה ילדותית, בוכה ומיילל.
    • האב גער בבנו: "הגיע הזמן שתתבגר - הפסק להיות תינוק!"
    • תראה אותו, איזה תינוק .

גיזרון[עריכה]

  1. מקור המילה בלשון חז"ל והיא נגזרה מהשורש י־נ־ק - תינוק הוא מי שעודו יונק. בפועל שימשה המילה בלשון חז"ל לתיאור כל מי שלא הגיע לגיל ההתבגרות (הביטוי "תינוקות של בית רבן", למשל, מתייחס לילדים שלומדים תורה לפני חיובם במצוות (13). בעברית המודרנית משמשת המילה לתיאור אדם בשנות חייו הראשונות בלבד, בעוד המילה ילד מתארת את השלב הבא בחיי האדם לפני הגיעו לבגרות.

מבואות נוספות[עריכה]

1[עריכה]

  • "וַיָּרֶם הָאַשּׁף תְרוּמָה מִכְּרִי הַשּׁוּמִים, / קֶלַח נָאֶה וּמְשֻׁבָּח מְלֵא זָקָן וָכֶרֶס, / וַיַּנִּיחֵהוּ עַל־פִּסַּת יָדוֹ כְּהַשְׁכֵּב תִּינוֹק בָּעֶרֶשׂ" ("אלוף בצלות ואלוף שום", חיים נחמן ביאליק)
  • "וכשהלכה לקראתו הקשיבה איזו בת־קול מנהמת מתחת לבגדו. באותה שעה היתה שרה־רבקה נכונה להישבע שבוודאי זהו קולו של תינוק רך." ("רבי דוב", שלום עליכם)
  • "מי שהיו לו שתי תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת" (משנה, מסכת שבת, פרק י"ט, משנה ד')
  • "אמר רבא: עכבר נכנס וככר בפיו, ונכנס אחריו ומצא פירורין - צריך בדיקה, מפני שאין דרכו של עכבר לפרר. ואמר רבא: תינוק נכנס וככר בידו, ונכנס אחריו ומצא פירורין - אין צריך בדיקה, מפני שדרכו של תינוק לפרר." (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף י', עמוד ב')

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • המילה תִּינוֹקִים הופיעה במדרשי חז"ל כצורת הריבוי של תִּינוֹק ומצויה אף היום בשימוש מסוים, אולם היא אינה תקנית.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ינקות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תינוקות


השורש ינק

השורש י-נ-ק הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י-נ-ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָנַק יוֹנֵק יִינַק יְנַק לִינֹק
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵינִיק או הֵנִיק מֵינִיק או מֵנִיק יֵינִיק או יָנִיק הֵינֵק או הָנֵק לְהֵינִיק או לְהָנִיק
הֻפְעַל הוּנַק מוּנַק יוּנַק -אין- -אין-
פִּעֵל יִנֵּק מְיַנֵּק יְיַנֵּק יַנֵּק לְיַנֵּק
פֻּעַל יֻנַּק מְיֻנָּק יְיֻנַּק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות[עריכה]

  • בבניין הפעיל מותרות שתי דרכי ההטיה;

1) על-דרך ע"ו/י: הֵנִיק, מֵנִיק, מְנִיקוֹת וכד'...

2) על דרך פ"י/ו: הֵינִיק, מֵינִיק, מֵינִיקוֹת וכד'...

יתר הבניינים ניטים כמובן לפי דרכה של פ"י/ו.

(החלטות האקדמיה בדבר חילופי גזרות)