גרם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גָּרַם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גרם
שורש וגזרה ג־ר־ם אגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. היווה סיבה להתרחשות או למאורע.
    • כולסטרול גבוה גורם מחלות־לב.
    • ”אמרת: מה טבל מיוחד שאיסור גופו גרם לו - אף כל שאיסור גופו גרם לו, יצא מוקצה שאין איסור גופו גרם לו, אלא איסור דבר אחר גרם לו.“ (בבלי, מסכת פסחיםדף מח, עמוד א)

גיזרון[עריכה]

הפועל "גרם" במשמעות הראשונה יסודו בשורש ג־ר־ם, הקיים גם בארמית במשמעות דומה (גְּרַם), והוא נתגלגל לשפתנו מלשון חז"ל. הפועל "גרם" במשמעות השנייה מגיע מן העברית המקראית, שם הוא רווח יותר בשימוש בבניין פיעל (לגָרֵם עצמות), והוא נגזר מן המלה גֶּרֶם (אוגריתית: גרמ; ארמית: גַּרְמָא; ערבית: גִ'רְם), שפירושה הוא עֶצֶם (ומכאן, ביטויים כמו "גרם מדרגות", "חמור גרם" או "רחב גרם"). ככל הנראה, המובן הראשון של המילה הפוליסמית הוא הרחבה, על דרך המטפורה, למובנה השני: המשמעות המקורית של השורש היא 'לחתוך' או 'לשבור', וזו גם המשמעות היחידה המופיעה במקרא. בעברית משנאית, תחת ההשפעה הארמית, נטל לעצמו הפועל את המובן של 'להביא לכך שיקרה משהו'.

יש לציין, שחז"ל הטו את פועלם במקרא, כפי שהביאו המפרשים על הפסוק "יששכר חמור גרם, רובץ בין המשפתים", פירושו הפשוט הוא כי יעקב מעיד על יששכר כי הוא כמו "חמור בעל עצמות", חזק היכול לשאת משא על כתפיו, אך חז"ל מוסיפים: "קרי ביה חמור גורם, ששמעה לאה קול צעקת החמור ויצאה לקראת יעקב והביאתו לאהלה", ואם כן נראה שהפועל כבר היה ידוע מימי המקרא, אלא שלא מומש עד לשון חז"ל.  

ולעומת זאת, הרב רפאל הירש כותב בספרו על התורה (שם, בראשית פרק מט פסוק יד) כי "גרם ועצם אין משמעותם שווה. ״עצם״ היא מוצקה, קשה וחזקה. ״עצם״, קרוב ל״אסם״, מציין צבירת כחות. לעומת זאת, ״גרם״ מופיע במובן של ״מדרגה״ (״גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת״ – מלכים ב׳ ט, יג), המוליכה קדימה ולמעלה. (מכאן ״כרם״, המסודרת שורות שורות על מדרגות ההר; וכן גם בלשון חכמים ״גרם״: לסדר, לסַבֵּב, להביא לידי כך.) לפי זה, ״גרם״ אינו מציין עצם נושאת משקל; אלא אבר ופרק, כח המנוף העובד והמניע". אולם דבריו סותרים את פירושי הפרשנים, אשר ערכו את ההקבלה בין "עצם" ל - "גרם", וכך משתמע משאר המקומות בתנ"ך כמו "לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב גֵּהָ֑ה וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם".

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

גֵּרֵם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גרם
שורש וגזרה ג־ר־ם בגזרת השלמים, ע"ג
בניין פִּעֵל
  1. שבר עצמות.
    • ”אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ“ (במדבר כד, פסוק ח)

גיזרון[עריכה]

נגזרות[עריכה]

גְּרָם א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גרם
הגייה* gram
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ר־ם
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ גְּרָמִים
  1. יחידת מסה ממערכת היחידות הבינלאומית (SI) השווה לאלפית הקילוגרם.

גיזרון[עריכה]

  • מיוונית: grámma) γράμμα) – משקל פעוט.
  • מידע נוסף: היה שוקל לו עין בעין נותן לו גירומיו (בבא בתרא ה, יא) ברטנורא: גרומיו - הכרעותיו, לכל עשרה ליטרא מוסיף לו עשירית ליטרא שהוא אחד למאה בלח; על פי הברטנורא גירומיו היא מדת משקל של גרם אחד ממאה.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

גֶּרֶם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גרם
הגייה* gerem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ר־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ גְּרָמִים; ר׳ גַּרְמֵי־; כ׳ גַּרְמוֹ־
  1. לשון המקרא עצם, החומר הגירני ממנו עשוי שלד בעלי החיים.
    • ”בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם.“ (משלי כה, פסוק טו)
  2. מקבץ, קולקטיב; מכלול.
    • הסבלים נאלצו לקחת את הפסנתר במעלה גרם־המדרגות.

גזרון[עריכה]

מקבילות בשפות שמיות אחרות:

  • ארמית-סורית: "גרם" ܓܪܶܡ בהוראת עצם, תיבה זו מהווה נגזרת של "גְרמפִילַי" ܓܪ̈ܡܦܝܠܝܬܐ בהוראת - " שנהב".
  • ערבית - גִ'ירְמֻן جِرْمٌ בהוראת גוף, מסה, נפח-גוף,נפח.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: bone‏‏‏‏‏ (1); body‏‏‏‏‏ (2)