סיר

ערך זה עוסק בכלי הבישול. לערך העוסק בקוץ; ראו סִירָה.

יש להוסיף לדף זה את הערך: סִיֵּר.

סִיר[עריכה]

לשון המקרא כלי קיבול המשמש לבישול, בפרט להרתחה.
- ”[...] וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה.“ (ירמיהו א, פסוק יג)
- ”כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל וְגַם זֶה הָבֶל.“ (קהלת ז, פסוק ו)
- ”וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלַ‍ִם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם [...]“ (זכריה יד, פסוק כא)
לשון המקרא בהשאלה (1): כלי פולחן המשמש לעבודת הקודש במקדש.
- ”וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.“ (שמות כז, פסוק ג)
כלי לעשיית צרכים בתוכו. מיועד בדרך כלל לפעוטות.
- ההורה מלווה את הילד, דואג להפשיט אותו מהתחתונים ומבקש ממנו לשבת על הסיר ולעשות פיפי או קקי. ([1])

לשון המקרא. קיים מקור משותף לשורש העברי-ארכאי ◄ "שָׂאַר" - להרתיח ,להתסיס - (ראה:בצק-שאר). קשר אפשרי עם: ◄ "sur" : "סוּר" - בלשונות אירופה ובצרפתית קדומה (מאות 14-8 לסה"נ) פירושו = על ,מעל. וגם במשמעות חמוץ,מריר.
מיוונית: σιρινός, σιρός.‏^[1]

צורת הרבים במקרא לסִיר היא "סירות", למשל ”וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ“ (שמות כז, פסוק ג), ”וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק יג), והצורה "סירים" היא צורת ריבוי מאוחרת^[2]. במקרא מופיעה המילה "סיר" גם בנקבה וגם בזכר, למשל ”שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים“ (מלכים ב׳ ד, פסוק לח), ”שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת, וְגַם-יְצֹק בּוֹ מָיִם“ (יחזקאל כד, פסוק ג).

אדם שמטייל מחוץ לסביבתו הטבעית, בדרך כלל משמש למי שמטייל במקומות יישוב, מוזיאונים וכד' ולא בחיק הטבע.
- קבוצות סיירים רבות פוקדות את הכותל המערבי.
אדם שעוסק באבטחה, תפקידו להסתובב ולעקוב אחר האבטחה בתחום אחריותו.
- "דרוש/ה סייר/ת רגלי/ת חמוש/ה ליחידת האבטחה של הכלבו" (מתוך דרושים).
- בחופים מוכרזים נוכח סייר חופים שתפקידו לשמור על שלום המתרחצים.
תוכנת מחשב שתפקידה לנהל את העבודה על תכונות הקבצים שבמחשב, מיקומם והסדר שלהם.
- סייר הקבצים מאפשר יכולות חיפוש בתוך התיקיות שבמחשב.
חיל ביחידה מובחרת אשר תפקידה מעבר בין מקומות שונים לצורך איסוף מידע מודיעיני.
- אחרי אירוע זה (מבצע "שובו אחים"), הובן הצורך בלוחמים בעלי תפיסה עמוקה של השטח על כל רבדיו, ובשפה המקצועית: סיירים. [2]
כינוי כלי טייס בלתי מאויש מסוג "מסטיף".

ערך בוויקיפדיה: מסטיף (כטב"ם)