סבב א (שורש)

השורש ס־ב־ב א הוא שורש מגזרת ע"ע.

נטיות הפעלים

ס־ב־ב א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	סַב	סַב	יִסֹּב או יָסֹב	סֹב	לָסֹב
נִפְעַל	נָסַב	נָסָב	יִסַּב	הִסֵּב	לְהִסֵּב או לְהִסַּב
הִפְעִיל	הֵסֵב	מֵסֵב	יָסֵב	הָסֵב	לְהָסֵב או לְהַסֵּב
הֻפְעַל	הוּסַב	מוּסָב	יוּסַב	-אין-	-אין-
פִּעֵל	סוֹבֵב	מְסוֹבֵב	יְסוֹבֵב	סוֹבֵב	לְסוֹבֵב
פֻּעַל	סוֹבַב	מְסוֹבָב	יְסוֹבַב	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִסְתּוֹבֵב	מִסְתּוֹבֵב	יִסְתּוֹבֵב	הִסְתּוֹבֵב	לְהִסְתּוֹבֵב

הערות

• בבניין נפעל, בזמן עתיד מדבר, א' של אית"ן מנוקדת בסגול או בחיריק: אֶסַּב או אִסַּב.

• המטה בבניין נפעל לפי נָסֹב-שוגה.

• שם הפועל בבניין נפעל– לְהִסֵּב או לְהִסַּב או לְהִסֹּב.

• בבניין הפעיל, בצורות העתיד, הציווי והמקור, מותרת גם הנטייה כבמקורות- בהידגש הסמ"ך ובה"א פתוחה, דהיינו: אַסֵּב, תַּסֵּבִּי; הַסֵּבּוּ הַסֵּב; לְהַסֵּב וכיוצא באלה.

• בבניין הופעל, בכל הצורות ובכל הזמנים, מותרת הנטייה בהידגש הסמ"ך ובה"א מקובצת, דהיינו: הֻסַּב, הֻסַּבּוּ; מֻסַּבָּה; תֻּסַּבֶּינָה, אֻסַּב וכיוצא באלה.
• בצורת הנוכחות והנסתרות בעתיד ובציווי של פועלי ע"ע: פה"פ יכולה להינקד בקיבוץ ואחריה (עה"פ) בסגול, או בחולם ואחריה (עה"פ) שוואית; תְּסֻבֶּינָה או תָּסֹבְנָה, סֻבֶּינָה או סֹבְנָה וכו'...

• בזמן הֶעתיד השורש ס-ב-ב ניטה בבניין פעל גם על דרך החיריק והדגש; יִסְּבוּ (על דרך "יִקְּדוּ" שבמקרא), תִּסֹּב, אֶסֹּב, נִסֹּב וכולי.

(כללי האקדמיה בנטיית הפועל, גזרות עו"י וע"ע )